WiMax

מתוך WikiBook

WiMAX (ראשי תיבות של Worldwide Interoperability for Microwave Access) הינו תו למוצרים אשר מתאימים ועובדים על פי תקן ה- IEEE 802.16, שהוא חלק ממשפחת תקני ה- IEEE 802, משפחת תקני ה- LAN (רשתות מקומיות) וה-MAN (רשתות במרחב העירוני). התקן עושה שימוש בשידור בתדרים 2.5-5GHz, ובאלגוריתמים מתקדמים ש"מנקים" את האות ומסננים ממנו הפרעות. יש המכנים את טכנולוגית ה WiMax כ"WiFi על סטרואידים" היות ומאפייניו הכללים דומים לאלו של ה WiFi (האינטרנט האלחוטי המוכר לכולנו מהבית, הקניון ואף האונברסיטה) כאשר טווח השידור שלו גדול בהרבה. בעוד שב WiFi טווח השידור הינו לכמה עשרות מטרים, טווח השידור של ה WiMAX הינו עד 50 ק"מ למכשירים נייחים, ועד חמישה ק"מ למכשירים ניידים, ברוחב פס שישרת למעלה מ-1,000 משתמשים במקביל. בעזרת טכנולוגית ה WiMax אפשר יהיה לכסות את כל הנגב, למשל, באנטנות ספורות ולאחרונה בזק עסקה בדיוק בכך: בניסוי שערכה בקרב שבטי הבדואים, במרכזת שבעיירה רהט הותקנה אנטנת WiMAX בטווח כיסוי של 30 ק"מ. באמצעותה חיברו את חדר המחשבים של בית ספר לרשת ה ADSL. הצלחת הניסוי הייתה מרשימה כ"כ שמשרד התקשורת הודיע שיעניק לבזק רישיון להפעלת רשת WiMAX ליישובי הבדואים.

על מנת להבין את הפוטנציל האדיר ש WiMAX טומן בתוכו יש להבין את האפשרויות הרבות של הטכנולוגיה. בכל מקום שבו תהיו תוכלו לפתוח את המחשב ולגלוש מיד: לא רק בחדרי הבית השונים ובבתי קפה, אלא גם בגן הציבורי, באוטובוס, ברחוב, בקניון. זה יהיה ממש כאילו הרשת כולה נמצאת בכל מקום. וכאשר חושבים על טכנולוגית ה VoIP (פרוטוקול לדיגיטציה של קול והעברתו על גבי רשתות נתונים) ניתן לראות כי שילוב זה אינו יכול אלא להועיל: בעזרת פיתוח טלפונים קומפקטיים העובדים על VoIP ניתן יהיה למעשה לחייג לכל מקום בעולם בעזרת האינטרנט, בעלויות אפסיות, כאשר הכל נעשה "מאוחרי הקלעים" ואינו משפיע כלל על משתמש הקצה. החברה הראשונה שזיהתה את הפוטנציאל היא אינטל, יצרנית השבבים הגדולה בעולם כאשר ציינה לאחרונה כי שאיפתה "Wimax בכל מכשיר נייד".

WiMax היא בעצם הרחבה של טכנולוגית ה LAN - Local Area Network, וזהו תקן חדש לטכנולוגית ה-WAN. מדובר בעצם ברעיון של אנטנות, כמו אנטנות סלולריות (רק בכמות יותר קטנה עם טווח של עשרות ק"מ ולא מאות מטרים כמו האנטנטת הסלולריות - מה שיוריד את הקרינה), אשר למעשה יתנו את היכולות "להתחבר" לרשת/לאינטרנט, מכל מקום, המטרה היא: שערים שלמות יהיו בתוך מתחמים אשר זמינים לכולם להתחברות לאינטנט.

מה בעצם היתרון?

ראשית חוסך כבלי תקשורת, בעיקר במקומות פחות נגישים. לדוגמא, ישנו ישוב בדואי בנגב המתקשר עם העולם לא דרך קו טלפון אלא עם רשת של WiMax שבזק ארגנה. יתן גישה מכל מקום לרשת. יציב חלופה לרשתות הסלולר, והעתיד אכן חופן בתוכו טלפונים העובדים על טכנולוגית ה-WiMax שיעבדו בעצם כמו Skype או UbiFone אך על גבי טלפונים ניידים כמו שנהוג היום.

כבר היום יש מתחמים שלמים - כמו מתחם הנמל בת"א או מסעדות שיש בשטחן רשת אזורית, והתחום רק מתרחב. מתחמים אלו אשר קיימת בהם רשת אזורית מכונים "נקודות חמות" - HOT SPOTS.

איך הכל התחיל? ההיסטורי של האלחוט.. ממרקוני ועד Wi-Fi

1896 - ג'וליילמו מרקוני מדגים שימוש ראשון במשדר ובמקלט רדיו.

1906 - רג'ינלד פסנדן עורך שיחת טלפון אלחוטי ראשונה. הטווח: 18 ק"מ.

1946 - AT&T ו-South Western Bell פותחות בעיר סנט לואיס את שירות הרדיו טלפון הנייד המסחרי הראשון.

1971 - אוניברסיטת הוואי מפתחת את AlohaNet - רשת מחשבים אלחוטית שמחברת 7 מחשבים ב-4 איים. 1983 - מוטורולה משיקה את טלפון ה-DynaTAC ופותחת רשת סלולר ראשונה בשיקגו.

1991 - המצאת ה-WaveLAN, כרטיס הרשת האלחוטי המסחרי הראשון.

1993 - חברת Bell Labs מפתחת את שבב ה-DSP1616 לעיבוד אותות דיגיטליים, לטלפונים סלולריים.

1997 - רשתות הדור השני בסלולר מתחילות לפעול. מושלם תקן Wi-Fi להעברת נתונים אלחוטית בטווח קצר.

1998 - אינטל, IBM, טושיבה, אריקסון ונוקיה מפתחות את תקן BlueTooth לתקשורת בטווח קצר.

2000 - הונפקו הרישיונות הראשונים לרשתות תקשורת מהדור השלישי.

2002 - מופיעות רשתות דור הביניים בסלולר, רשתות הכוללות את אפשרויות השימוש הבסיסי והדור הישן יותר של השיחות והמרונים לצד רשתות הדור השלישי המאפשרות שיחות וידאו וצפייה בשידורי טלויזיה.