Disk on key
מתוך WikiBook
עד לפני מספר שנים שימש דיסק ה-"3.5", הידוע בכינויו "פלופי" (Floppy), כדרך הפופולארית להעברת קבצים קטנים בין שני מחשבים. כל מי שהשתמש בכונן כזה מודע בוודאי לאוסף החסרונות הגדול של אמצעי זה:
נפח קטן מאוד, כונן רועש, איטיות מחרידה בקריאה וכתיבה ואמינות נמוכה של שמירת המידע.
הסיבה העיקרית לשימוש בהתקן מיושן זה בימינו הוא נפיצותו. כמעט בכל מחשב עדיין מותקן כונן שכזה. התעקשותם של כמה יצרנים להמשיך לתמוך בהתקן זה, לעיתים כאמצעי היחידי להתקנת דרייברים לדוגמה, ממשיכה להנשים באופן מלאכותי התקן גוסס זה. במשך הזמן התפתחו דרכים עקיפות לשימוש בכונן הפלופי, כמו צריבת CD, שליחת מייל, שימוש בכונני-הרד דיסק ניידים או בכונני ZIP. כל אחת מהשיטות הללו פתרה חלק מחסרונות הפלופי אך לכל אחד מהאמצעים הללו יש חסרונות משלו. התקני ה-Flash Disc drive או בשמם הג'נרי הידוע יותר, "Disk On Key" , מסתמנים כיורשים הישירים של כונן הפלופי המזדקן.
מושג זה מתייחס למכשירי אחסון זעירים , סוג של כונן קשיח נייד(בגודל שניתן לתלותו על מחזיק מפתחות)
ומכאן השם "Disk on Key" .
כיום, כמות המידע שיכולים מכשירים אלו לאחסן מגיעה עד ל-40GB כאשר הטכנולוגיה מתפתחת במהירות רבה וכך גם גודל האחסון.
כמו כן,כיום ישנן צורות חדישות ומגוונות של "הדיסק און קי" אשר דוגלות בערכים הקלאסיים של מכשיר זה כגון:גודלו הקטן ונוחות לשאתו לכל מקום אך משלבות תכונות חדשות למשל סוללה חזקב יותר,אמידות המכשירים,ואף רדיו וטייפ מנהלים.
כיום ניתן להעלות מידע גם על ipod של חברת "אפל" (מכשיר להשמעת קבצי מוזיקה או צפייה בקליפים ותמונות). גודל המידע יכול להגיע עד 60 GB. המגוון הגדול של האייפודים לקהל מאפשר לקהל לבחור איזה יעד הוא מצפה שהאיי פוד שלו ימלא. ניתן להתחיל מאי פודים קטנים שפשוט חבל לשים עליהם דברים שהם לא מוזיקה, ולהתקדם לאייפודים בעלי נפח גדןל יותר ומשוכללים יותר שמסוגלים להוות גיבוי שלם לכל מחשב ביתי טיפוסי, או העברה קלה של נתונים בין מחשב למחשב [[1]].
שימושי ה- Disk On Key
היתרונות הבולטים במכשירי ה- "Disk On Key" הם גודלם המזערי, פשטות השימוש בהם, ומחירם הזול. וכך קהל המשתמשים במכשיר גדל. כמו כן יתרון גדול ובולט הוא יכולת הנשיאה והניידות של הDisk On Key ממקום למקום. העובדה שהם שקטים לחלוטין, נטולי חלקים נעים והבלאי בהם אפסי(ניתן למחוק עד 20 אלף פעמים בממוצע) מהווה יתרון נוסף. כל מה שצריך לעשות הוא לחבר את המכשיר לשקע ה-USB (יוניברסל באס) במחשב כלשהו, ומיד יופיע כונן נוסף במחשב - כונן ה- DOK, אליו ניתן לגרור כל קובץ שרוצים, לדוגמא: סטודנטים רבים משתמשים במכשיר זה על מנת לשמור עבודות, סרטונים, שירים וכדומה, בכדי להעבירם ממקום למקום (מה שחוסך מהם להשתמש במחשב - כידוע לא לכל סטודנט ישנם האמצעים לרכוש מחשב). ישנם סוגים של מכשירים נוספים המשתמשים בטכנולוגיה הדומה לטכנולוגיה המיושמת ב DOK לאפליקציות נוספות מלבד העברת קבצים כגון: נגני mp3/MP4 המשמשים לשמיעת קבצי אודיו וצפיה בתמונות. למכשירי ה-DISK ON KEY קיים שימוש רב בתעשייה להעברת נפחי זיכרון גדולים בצורה בטוחה ויעילה שכן ההעברה היא פיזית ולא דרך האינטרנט. כמו כן, חשוב לציין שאת מכשירי ה- DISK ON KEY ניתן לאבטח ע"י סיסמא או אמצעי זיהוי אחרים שבלעדיהם אין גישה לתוכן ה- DISK ON KEY, כך שלא תהיה אפשרות במקרה של גניבה להעתיק קבצים או נתונים השמורים בו ללא סיסמה (לפרט זה של אבטחת מידע חשיבות עליונה במערכות מידע ככלל וב- DISK ON KEY בפרט).
אמצעי האחסון הללו נקראים בשמם המקצועיים FLASH DRIVES ומכילים מגוון נפחי זיכרון אשר מיועד לאחסון של מידע נרחב (במיוחד קבצי מולטימדיה למיניהם אשר ידועים כבעלי משקל לא מבוטל).
לכל אמצעי יש מהירות העברת נתונים אשר הוא מסוגל לעמוד בה, התקני ה-USB שאליהם מתחבר האמצעי הנייד עומדים בתקני - 1.0, 2.0 כאשר האחרון הוא בעל הפוטנציאל המהיר מבינהם, כאשר נחבר את האמצעי להתקן ה-USB מהירות העברת הנתונים תקבע ע"י מהירות ההתקן עצמו ומהירות האמצעי, אם מהירות האמצעי עומדת בתקן 2.0 למשל - וההתקן עומד גם הוא בתקן זה, תהיה מהירות העברת הנתונים מקסימלית, במקרה של חוסר התאמה בין מהירויות ההתקן והאמצעי תהיה מהירות העברת הנתונים עפ"י הנמוך מבינהם.
כיום השיפור הטכנולוגי הנרחב בענף זה כולל לא רק את נפח הזיכרון הרחב יותר או מהירות העברת נתונים גבוהה יותר, אלא גם רמת אבטחה גבוהה מאד, למשל כפי שצויין, אבטחת המידע בעבר כללה הצפנת נתונים ע"י סיסמא אישית אשר בלעדיה אין גישה לחומרה זו כלל. השיפור באבטחת המידע בא כיום לידי ביטוי במנגנונים ביומטריים מתוחכמים אשר מובנים בגב ההתקן וברגע התחברותם למחשב (מקור אספקת החשמל שלהם) מנגנון הזיהוי נכנס לפעולה וכל עוד הוא במצב זה - אין גישה אל הנתונים המאוכסנים בהתקן. על מנת לנטרל את מנגנון ההגנה יש להניח את החלק העליון של אצבעו של המשתמש למטרת זיהוי - על גב ההתקן ולאחר סריקה אופטית בת כשלוש שניות המנגנון מנוטרל ותוכן ההתקן יראה לעין על גבי הצג. במידה והזיהוי לא תקין ניתנת הזדמנות נוספת, אם גם זו לא תקינה ההתקן מנטרל את הגישה אליו למספר שעות.
[עריכה] כיצד עובד DOK
כאמור , אחד היתרונות של ה- DOK הוא העובדה כי הוא מורכב ממיקשה אחת, כלומר ללא חלקים נעים או מכניים - יתרון זה מאפשר לו את הניידות והנוחות, מקטין את הבלאי שבו ל-0 ומאריך את חייו אך בעיקר עובדה זו מכניסה אותו למשפחת סוגי זכרון מסוג Flash. המיוחד במשפחה זו הוא שבניגוד לזכרונות (מכניים - בלאי ויוקר) וזכרונות RAM המידע בהם נשמר כל עוד לא עשינו בו שינוי (זכרון RAM ימחק מיידית עם כל הפסקה בתקשורת עם המחשב או הפסקת המתח).
אז כיצד הוא עובד?
למעשה מדובר בשבב, המכיל תאים רבים ובכל אחד מהם שני טרנזיסטורים. הטרנזיסטורים מופרדים ע"י חומר מבודד הנקרא אוקסיד (להלן: שכבת האוקסיד). טרנזיסטור אחד מכונה - בקר והשני - צף. הקשר היחיד של הטרנזיסטור הצף לשורת מידע או תאים אחרת היא דרך הבקר (ודרך שכבת האוקסיד החוצצת) - כאשר נסגר קשר שכזה מקבל התא את הערך הבינארי - 1. כאשר נכניס מתח למערכת יתפקד למעשה הטרנזיסטור הצף כמעין "תותח אלקטרונים" ה"יורה" אותם כנגד שכבת האוקסיד. בנק' זו קיים רכיב נוסף שהוא מעין וסת/בקר חשמלי שיודע לכמת את עוצמת הזרם מעבר לסף מוגדר לו - במידה והמתח נמוך מהסף, הקשר בין הטרנזיסטור פתוח והתא מקבל את הערך הבינארי - 0.
כיום בארץ נמצאת אחת החברות הגדולות בעולם המפתחת את התחום של Disk on key - M-System . כמו כן כדוגמא לרמת הזמינות של ההתקן בשוק ניתן להביא את בנק הפועלים אשר חילק DOK לכל סטודנט שפתח חשבון בתחילת שנת הלימודים האקדמאית.
