צרכים פיזיים
מתוך WikiBook
מגבלות פיזיות ופיזיולוגיות משפיעות גם הן על אופן השימוש במידע לצורך קבלת החלטות. גם בנושא זה רב הדמיון בין אנשים. יש לאנשים צרכים פיזיים הקשורים בסביבה הפיזית של עבודתם. הסביבה הפיזית של עבודה עם מידע כוללת את איכות הריהוט המשמש לישיבה וכתיבה, איכות התאורה, רמת הקרינה, התנוחות בהן נדרשים עובדים להיות משך שעות העבודה, אורך יום העבודה, מיזוג ואיכות האוויר, כמות הרעש שבסביבת העבודה, וכו'. כל אלה משפיעים על ריכוזו של העובד, רמת הלחץ שלו, והיכולת שלו לעשות שימוש במידע ולקבל החלטות.
העבודה בסביבה של מערכות מידע איננה נחשבת לעבודה פיזית תובענית, בדרך כלל. למרות זאת, הולכות ומתרבות העדויות שגם בסביבה יחסית מוגנת זאת יש סכנות. לאחרונה הופיעו ממצאים מחקריים והרבה דיווחים בעיתונות הפופולארית המצביעים על סכנות פיזיולוגיות לעובדים בסביבת המחשב. הסכנות המוזכרות כוללות פגיעה עצבית או שרירית הנובעת מתנוחות ישיבה לא בריאות, Carpal Tunnel Syndrom [1] (פגיעה בעצבי כפות הידיים כתוצאה ממאמץ הקלדה ממושך), כאבי ראש, צוואר, וגב, ופגיעה בראיה הנובעים מהתרכזות ממושכת במסכי מחשב. בהסתברות הרבה יותר נמוכה, מוזכרות גם פגיעות אקזוטיות כמו מחלת נפילה[2] ששכיחותה יכולה לגבור כתוצאה מציפייה ממושכת במסך מחשב, או השפעות מרחיקות לכת של קרינה ממסך המחשב או מקווי תקשורת המשמשים את המחשב. הרבה מן הממצאים האלה משקפים יותר היסטריה ופיקנטריה מאשר תופעות אמת. מכל מקום, כאמור, סביבת מערכות המידע בדרך כלל בריאה יותר ממרבית סביבות העבודה. למרות זאת, חובה על אנשים העובדים במערכות מידע, ואלה המנהלים אותם, לתת את הדעת לסכנות צפויות, ולהיערך להפחית סכנות אלה, גם אם הסתברותן נמוכה.
השפעות העבודה מול מחשב
מספר העובדים הסובלים מפגיעות הקשורות בעבודה משרדית עלה בשנים האחרונות באופן משמעותי מאז שהמחשב (והישיבה הממושכת הכרוכה בעבודה זו ) משמש לכלי עבודה ותקשורת מרכזי בחיינו. מחקרים בינלאומיים ומחקרים שנעשו בישראל מצביעים על נזקים ממשיים במערכת שלד-שריר הנובעים בחלקם,מפעולות חוזרות של הידיים בזמן הקלדה, תנוחות סטטיות של הצוואר,עומס יתר על חוליות הגב התחתון .התלונות העיקריות בקרב עובדי המחשב (76% מהמשתמשים) הינן עייפות,יובש וצריבה בעיניים,כאבי ראש,כאבי גב וצוואר. תלונות אלה מוסברות ע"י "תורת המיקרו-טראומה" (CUMULATIVE TRAUMA DISORDER) הכוונה היא לשורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן והגורמות לנזקים מיקרוסקופיים המצטברות עד כדי פגיעה גדולה ממנה סובל העובד . בעבודה מול מחשב מתבצעות כ 20,000 הקשות בשעה,פעולה מונוטונית,כמעט ללא הפסקה של שורש כף יד והאצבעות.כתוצאה מכך עלולים להיגרם נזקי מתיחה מיקרוסקופיים מצטברים ברקמות הרכות.זוהי תסמונת ה RSI ( Repetitive Strain Injuries).התסמונת כפי שמוסברת ע" "תורת המיקרו-טראומה" נגרמת ע"י צבירת שינויים קלים אשר בתחילה אינם מורגשים ואינם מלווים בכאב.,ובשלב מאוחר יותר גורמים כאבים ונוקשות בכתפיים,בצוואר,בשורש כף היד,באצבעות ובגב התחתון. הדעה הרווחת היא כי קרינות מזיקות, אולם ככל הידוע כיום לכל הגורמים המוסמכים בארץ ובחו"ל, לאחר ניתוח של מחקרים רבים שבוצעו בעולם שנים ארוכות, קרינות אלו אינן מהוות סיכון בריאותי כלשהו לאנשים העובדים באופן קבוע מול מחשב. לפיכך אין כל צורך באמצעי הגנה, ניטור או מניעה כלשהם בהקשר של הגנה מקרינה ממחשבים. למרות זאת, בעקבות הדאגה הציבורית ולשם מניעת סכנות עתידיות, נקבעו מספר תקנים הקובעים את רמת הקרינה המותרת. התקן המקובל נקרא MRP2. תקן זה נקבע ע"י המכון השבדי לאישור טכני (SWEDAC) וצגים אשר עומדים בתקן זה מסומנים בד"כ ב- LOW RADIATION (קרינה נמוכה). יש להדגיש כי חוסר בסימון זה אינו מעיד על בטיחות בלתי מספקת. קיימים בשוק גם מסכי LCD ( LIQUID CRYSTAL DISPLAY) ומסכי פלסמה שכמעט ואינם פולטים קרינה (מסכים אלו דקים בהרבה אך גם יקרים בהתאם).
נקודה נוספת אליה יש לשים לב היא הבהוב (ריצוד) ממסכים אשר פוגע בריכוז העובד וגורם לעייפות העיניים. הבהוב זה נגרם עקב הקרנת התמונה במחשב במהירות רבה. הקרנה זו נחוצה מפני שהתמונה מוקרנת חלקיקי שניה ספורים בלבד וחייבת להיות מוקרנת במהירות רבה מאוד על-מנת שהמוח יקלוט תמונה יציבה. במסכים ישנים מהירות ההקרנה יורדת והעין קולטת ריצוד אשר מגרה את עצב הראיה וגורם לתופעות של עייפות של העין, חוסר ריכוז ועצבנות. תופעה דומה מתרחשת בנורות פלורסנט. התברר כי עובדים רבים אשר התלוננו על הפרעות בראייה , כאבי ראש ומאמץ יתר של העיניים סבלו, בדרך-כלל, מבעיות ראייה טבעיות אשר תוקנו ע"י הרכבת משקפיים או התאמתם מחדש. למרכיבי משקפיים מומלץ לא להרכיב משקפי-ראיה עם עדשות דו-מוקדיות (BIFOCAL) מאחר ובכדי לראות טוב דרכן את צג המחשב על העובד להרים את ראשו ולצפות במסך דרך החלק התחתון של המשקפיים, מצב היוצר לחץ על שרירי הצוואר האחוריים.
לטיפים ארגונומיים לעבודה מול מחשב [[3]]
תכנון הציוד המשמש את מערכות המידע צריך להביא בחשבון צרכים אנושיים: יש לשאוף להקטנה של ההפרעות הסביבתיות (רעש, סינוור, קרינה, זוויות לא נוחות, זיהום אוויר). יש לשאוף להגדיל את ההזדמנות הניתנת לעובד לשלוט בממדים הפיזיים של סביבתו: כנים מתכווננים למסכים, מנורות המותקנות על צירים, התקנים למיגון כנגד קרינת המסך, מקלדות מתכווננות המאפשרות שנוי הזווית וכו'. כפי שנראה בהמשך, בעבר היו המחשבים עצמם מוקד למיגון סביבתי. חדרי מחשב כללו ריצוף מיוחד ומיזוג אוויר, מערכות החשמל והתקשורת זכו לסיכוך וריפוד, ועוד. מחשבים גדולים ויקרים במיוחד עדיין זוכים לטיפול דומה. בשנים האחרונות חוזרת וגוברת ההכרה שהאדם הוא המרכיב היקר ביותר במערכת המידע. מן הדין שבני האדם, קודם כל, יזכו לתשומת לב והגנה מן הבחינה הפיזיולוגית והבריאותית. אין כבר כל ספק שמבנה פיזי נכון של מערכות מידע והתקניהם משפיעים על יכולת הריכוז, ורמת הלחץ בעבודה. רציונאליות ההחלטות העושות שימוש מידע במערכות מושפעת מן המבנה הפיזי שלהן. ברור גם כי הפרודוקטיביות של מקבלי החלטות תושפע ישירות מהאיכויות הפיזיות של מערכות המידע וסביבתן. ראה לעניין זה, בין השאר, את Andries et al. 1991; Clark, 1992, Hughey et al., 1990 Lindstro,1991; Teiger et al.,1992.
