ערך המידע בקבלת החלטות
מתוך WikiBook
בתחילת יחידה זאת הדגשנו את חשיבותו הכלכלית ההולכת וגוברת של מידע. ראינו איך ניתן, לעתים, לכמת מידע. ראינו שהיכולת לכמת מידע מוגבלת למצבים בהם נוכל, תחילה, לכמת את גודל אי הוודאות שהמידע מסיר. בהמשך היחידה ראינו איך משמש המידע כבסיס להחלטות, ואיך החלטות רבות מתקבלות שלא על בסיס כל המידע הזמין. לקראת סיומה של יחידה זאת, נפנה את תשומת ליבנו לערכם של המידע ומערכות המידע בתהליך קבלת ההחלטות.
ערך המידע בקבלת החלטות וערכן של מערכות המידע המכילות אותו הוא בעייתי משלושה טעמים:
- מידע הוא תופעה מרובת מימדים.
- ערכו של מידע הוא תמיד יחסי.
- ההתנהגות הכלכלית של מידע היא פרדוקסאלית, באופן בו הוא מגיב לחוקים כלכליים בסיסיים, ובשל היותו, לפחות חלקית, מוצר ציבורי.
להרחבה בנושא זה, ראה את
Rafaeli & LaRose, 1993
Rafaeli, 1990
Ahituv, 1980
Arrow, 1963
ראשית, נדגיש כי מידע הוא רב מימדי. יש למידע תכונות מספר כמו עדכניות, צורת הצגה, רמת דיוק, רמת ההפרדה (רזולוציה), יתירות וזמינות. תכונות אלה משפיעות על ערכו של מידע נתון. אפילו אם שני פריטי מידע מסירים אותה כמות אי וודאות, הצגתו של המידע בצורות שונות, בכלים בעלי זמינות שונה, בתוספת רמת יתירות שונה (וכו'), יגרמו לכך שערכם של שני פריטי המידע עשוי להיות שונה. ברור מאליו כי כמות המידע איננה קובעת את ערכו. כפי שכבר ראינו בדיון על יתירות, ושוב בדיון על עודף מידע, איננו צריכים תמיד לשאוף לעוד נתונים. ערכו של המידע איננו נגזר מכמותו.
מבחינה נורמטיבית, ערכו של מידע הוא, פשוט, תוצאתה הכלכלית המיטבית של החלטה נכונה ("רציונאלית"), המבוססת על קיומו של המידע, פחות התוצאה המיטבית (תוחלת התועלת) של החלטה נכונה, שתתקבל בהעדרו של המידע. אולם באופן מציאותי, כפי שראינו, החלטות רציונאליות לחלוטין הן נדירות. לכן ערכו הריאלי של מידע הוא ההפרש בין תוצאות של החלטות בפועל כאשר המידע קיים, לתוצאות של החלטות בפועל המתקבלות בהיעדרו של המידע. הבעיה השנייה בחישוב ערכו של מידע נעוצה כאן. חישוב ערכים "נורמטיביים" או "ריאליים" של מידע מחייב ידע או ניסיון של לאחר-מעשה, ובכל מקרה מחייב תהליך חישוב מסובך. לכן, לעתים קרובות נסמכים על הערך הסובייקטיבי של מידע. ערכו הסובייקטיבי של מידע הוא, פשוט, ניחוש או אמידה אישיים של ערכו של מידע. הניחוש הסובייקטיבי של מקבלי החלטות לוקה, כמעט תמיד, ביחסיות וחוסר מהימנות. מכאן שערכו של מידע כזה או אחר יהיה, כמעט מתוך הגדרה, ערך יחסי ולא מוחלט.
מסגרת 24#: ערך המידע
|
הערך הנורמטיבי של מידע = תוחלת התועלת של החלטה רציונאלית מיטבית הנסמכת על מידע |
בכל מקרה, ערכו של מידע הוא יחסי.
הבעיה השלישית בהערכת שוויו של מידע נובעת משתי תכונות כלכליות של מידע: ההשמעות לחוק המחסור, והשפעות המסה הקריטית. בשונה ממרבית המוצרים והשירותים האחרים, מידע איננו נשמע תמיד לחוק המחסור. חוק המחסור הוא עקרון כלכלי יסודי, הקובע כי ערכו של מוצר או שירות נגזרים ממידת המחסור בו. במרבית המקרים, אין מחסור באוויר. לכן איננו משלמים עבור השימוש באוויר. אולם במקרה של מידע הדברים שונים. אם פרנסתנו על גידול עגבניות או מתן שירותי ניקיון, למשל, אנו יודעים שנקבל תשלום עבור ויתור על העגבניות, או עבור העמדת זמננו ומרצנו לרשות לקוחותינו. לא כך הדברים עם מידע. המסחר במידע שברשותנו, לעתים קרובות, איננו מחייב אותנו לוותר על המידע שברשותנו. מכאן שגם לאחר ש"נמכור" מידע, הוא (או העתק שלו) ימשיך להיות ברשותנו. במונחים הקלאסיים של "חוק במחסור", זהו פרדוקס. כשאנו מוכרים מידע שברשותנו, המחיר שנקבל עבורו איננו בהכרח משקף את המחסור במידע. כמובן שקיימות דוגמאות למידע נדיר שמחירו גבוה: ה"סקופ" העיתונאי, או העצה המשפטית של המשפטן המבוקש, בהחלט מקבלים תגמול כלכלי הנובע מנדירות המידע. אבל גם מידע שאיננו נדיר כלל, ואפילו מידע שייחודו הוא בכך שאיננו נדיר, נמכר וממוחזר כלכלית. מאחר שקל וזול במיוחד לשכפל מידע (יחסית לכל מוצר ושרות אחר), דווקא בהקשר של מידע יש חשיבות עצומה ליתרון לגודל. מערכות מידע, וטכנולוגיה של שכפול מידע (מכונות צילום, שידור ,הדפסה, הקלטה וכו') שואבים הרבה מערכם מן ההפרה של חוק המחסור ומן היתרון לגודל הקיימים בערכו הכלכלי של מידע.
תכונת המסה הקריטית חורגת גם היא מן השכל הישר המאפיין את הכלכלה של מרבית המוצרים והשירותים. מרבית המוצרים והשירותים זוכים לביקוש שהוא תולדה כמעט ישירה של איכותם ומחירם. באיכות נתונה, ככל שהמחיר ירד הביקוש יעלה. לא כן לגבי מידע והמכונות האוגרות ומעבירות אותו. על מערכות מידע בכלל, ועל מחשבים ואמצעי תקשורת ותקשוב בפרט, חל גם כלל המסה הקריטית. הנכונות של אנשים לרכוש מידע ומערכות מידע תלויה מאד ברכישה או אימוץ של מידע על ידי אחרים. אפילו אם מוצר יהיה משובח וזול, עדיין יתעכב הביקוש אליו עד שתיווצר "מסה קריטית" של קונים.
על תופעה זאת מספרים את הבדיחה על אלכסנדר גראהם בל ממציא הטלפון. בל, כך מספרים, היה שרוי בדיכאון כבד לאחר שהמציא את הטלפון הראשון. הוא נחלץ מדיכאון זה רק לאחר שהמציא גם את הטלפון השני.
המידע עצמו, ומערכות מידע בכלל, זוכים או מפסידים בשוק באופן התלוי לא רק במחירם ובאיכותם, אלא במידת השימוש שנעשה בהם על ידי אחרים. הזכרנו קודם את הסקופ העיתונאי כדוגמה למקרה בו נדירות המידע תורמת לערכו. לעומת זאת, תופעת רב המכר בספרות או במוזיקה היא דוגמה הפוכה. מרבית האנשים יהיו מוכנים לשלם יותר, ויותר אנשים יהיו מוכנים לקנות בכלל ספר או תקליט שגם אחרים קנו. דוגמה אחרת נמצא באימוץ של טכנולוגיה. הטכנולוגיה של מכשירי פאקסימיליה פותחה עשרות שנים לפני ההתפשטות המהירה של מכשירים אלה. איכותם ומחירם של מכשירי פקס לא השתנו בצורה משמעותית ערב "ההתפוצצות" של הביקוש למכשירים אלה, בסוף שנות השמונים. השנוי היחיד שיכול להסביר את ההתפשטות הפתאומית של טכנולוגיה זאת היה שנוי בתפישה הציבורית. כמעט בין-לילה נוצרה תחושה של"אחרים" (שכן, שותף, מתחרה) יש. לכן, גם לי צריך להיות. נוצרה, כמעט יש מאין, מסה קריטית. לפני היווצרות המסה הקריטית, הביקוש לא היה רגיש כלל לאיכות או מחיר. היעדרה של המסה הקריטית היא שעיכבה את התפשטות הטכנולוגיה. ולחליפין, הופעת המסה קריטית היא שמאפשרת את החדירה או הנפיצות.
תכונותיו הכלכליות המיוחדות של מידע, מחייבות ערנות ואחריות ניהוליים מיוחדים בהקשר של מערכות מידע. ערכו של מידע הוא תמיד, יחסי. מידע איננו נשמע באופן מלא לחוק המחסור. ייצור מידע יכול להיטיב, בדרך כלל, עם ציבור רחב, בעוד שהעלויות של ייצורו עלולות ליפול על יחיד או מעטים. מאידך, קיים במידע יתרון עצום לגודל. מחשבים ורכיבים אחרים של מערכות מידע משחקים תפקיד חשוב בהענקת היתרון לגודל אבל גם בהקטנת התגמולים ליוצר המידע, על ידי שהם מקלים מאד את שכפולו של המידע. ערכן של מערכות המידע עצמן תלוי בהיווצרות של מסה קריטית של משתמשים. מכל אלה נובעים צרכים מיוחדים בניהול של מידע ומערכות: נזדקק לכלים חדשים כדי להעריך את שוויים ולנהל מידע ומערכות. נצטרך להיערך בצורה מיוחדת לתופעות של גניבת מידע. מנהלים חייבים באחריות משפטית מיוחדת לקיומם של חוקי זכויות יוצרים, חשאיות ופרטיות, שכולם מהווים תשובות מיוחדות לתכונותיו הכלכליות המיוחדות של המידע. נדון באחריות זאת בצורה מקיפה בהמשך קורס זה.
