סיכום לאמצעי זכרון משני
מתוך WikiBook
אמצעי זכרון משני משמשים לאגירת תוכניות ונתונים לפני ואחרי העיבוד. תפקידים נוספים השמורים לאמצעי זכרון משני הם הניוד (העברה ממקום למקום) והגבוי (שמירה על עותקים נוספים) של נתונים ותוכניות מחשב. הסטורית, שימשו סרטים מגנטיים כאמצעי זכרון משני עקרי. סרטים מגבילים את תהליך העיבוד, בכך שהם מאטים מאד את הגישה לנתונים ותוכניות, וכופים שיטות עיבוד סדרתיות. כל האמצעים האחרים: תקליטים, תקליטים קשיחים, תקליטורים, וכרטיסי PCMCIA מאפשרים גישה ישירה ואקראית אל הנתונים.
השיפורים הטכנולוגיים האחרונים בתחום הזכרון המשני הם המעבר מרישום וקריאה סדרתיים לגישה אקראית וישירה, החיפוש אחר שיטות אלטרנטיביות לשיטה המגנטית לרישום וקריאה של נתונים, הגידול בנפחי התכולה וההקטנה במהירות הגישה לנתונים. אמצעים העושים שימוש בשבבים לאחסון נתונים בזכרון הראשוני, ובקרן לייזר לרישום ובעיקר לקריאה של נתונים על גבי תקליטורים מייצגים את הטכנולוגיה העכשיווית של זכרון משני.
