סוגי זכרון ומגבלת הזכרון

מתוך WikiBook

סוגי זיכרון ומגבלת הזיכרון

מגבלה נוספת המעיקה על תהליך קבלת ההחלטות האנושי היא מגבלת הזיכרון. לכל אחד מאתנו קורה לעתים שאנו נתקלים בשכחה. קרה שנסעת בדרך ארוכה ומפותלת יותר כי שכחת את דבר קיומה של דרך קיצור. קורה שנאלצת להתקשר למודיעין, כדי לבקש מספר טלפון שברח מזיכרונך. קורה ששאלת שאלה מביכה בהרצאה, על דבר מה שהמרצה הזכיר דקות ספורות קודם לכן. כל אלה מעידים שהזיכרון האנושי אינו מושלם, בלשון המעטה. מאידך, לכולנו מאגר עצום של מידע. נפח הזיכרון האנושי הוא עצום. אנו אוגרים בזיכרוננו כמויות ענקיות של פריטים, שרבים מהם נראים שוליים. רובנו יכולים למנות עשרות מספרי טלפון של משפחה וידידים, לפרט את מספר תעודת הזהות שלנו, המספר האישי בצבא, מספרי הבתים בהם אנו גרים היום וכתובות בהן התגוררנו בעבר. כמעט כל אחד יכול לתאר בפירוט רב למשל, את שמות כל הדיירים בבניין בו הוא גר, או שמותיהם של אלה שישבו לידיו בכתה בבית הספר התיכון. איך נסביר את הסתירה? מה שמעניין הוא שהזיכרון האנושי, שמצד אחד נראה עצום בנפח, מאכזב לעתים במבחנים פשוטים וקלים. בנוסף, במהלך השנים, חקר המוח התקדם מאוד תודות לעבודת מחקר ענפה שנעשתה בתחום. היום יודעים שאין מקום אחד במוח שבו נמצא הזיכרון, אלא הזיכרון הינו תפקוד של המוח שמעורב בו כמעט כל המוח. זאת הסיבה שהפרעה הכי קטנה באזור מסוים של המוח יכולה לגרום לפגיעה בזיכרון. ואיבוד של חלקים בזיכרון שלנו, שאנחנו בתור אנשי מקצוע פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו.

חלוקה מקובלת במחקר מחלקת את הזיכרון לשניים: זיכרון אקספליציטי (Explicit Memory)- המערב זכירה מודעת של אירועים ועובדות בעבר. כלומר, מתייחס לידיעת תכנים ועובדות. זיכרון אימפליציטי (Implicit Memory)- המתבטא בשיפור בביצוע מיומנויות שונות, רובן אוטומטיות (כישורים מוטורים, קוגניטיביים וכו'), ללא זכירה מודעת של הלמידה שהובילה לכך. כך למשל אנו יודעים איך לרכב על אופניים אך יהיה לנו קשה לתאר זאת כסדרה של עובדות. הידע לגבי המיומנות מיוצג באמצעות הפרוצדורות הנדרשות כדי לבצע את המיומנות. בתחום המידע הזיכרון הרלוונטי הוא האקספליסיטי ואליו קטע זה מתייחס. להגדרות מדויקות ניתן להיעזר בהפניה הבאה: http://www.websters-online-dictionary.org/definition/english/Me/Memory.html) מחקרים הראו שבני אדם עושים שימוש ב-3 סוגים של זיכרון[]: זיכרון לטווח קצר, זיכרון לטווח ארוך, וזיכרון חיצוני. אזורים שונים במוח הביולוגי מוקדשים לאגירת מידע לטווח קצר ולטווח ארוך. כל המידע הנכנס, עובר תחילה דרך הזיכרון לטווח קצר. זיכרון זה הוא בעל נפח מוגבל מאד, ולמרות שהקליטה בו היא מהירה, אורך ימיו של פריט הנשמר בו - מוגבל מאד. אחד הממצאים הבולטים ביותר בנושא היכולת האנושית של עיבוד מידע, קיבל ביטוי כבר בשנות החמישים על ידי מילר (Miller). נמצא שהנפח של זיכרון לטווח קצר מתואר על ידי "מספר הקסם 7": לרובנו יכולת אחסון של פחות או יותר שבעה פריטים בזיכרון לטווח קצר. ההגדרה של "פריט" (chunk) יחסית גמישה. פריט יכול להיות ספרה, אות, או שם. אך לעיתים קרובות אנשים משתמשים בידע מזיכרון לטווח ארוך לבצע chunking - קידוד חומר חדש ליחידות גדולות יותר בעלות משמעות ואחסונן בזיכרון העבודה. ליחידות האלה קוראים chunks. בעצם אנו מכניסים לתוך יחידה אחת מספר פריטים הקשורים באופן הגיוני, ובכך מתפנה מקום ליותר חומר (7+-2 chunks). לדוגמה אנו זוכרים את קבוצות המספרים הבאות: 050, 052, 054 כיחידות בעלות משמעות ולפיכך אלו מהוות עבורנו שלושה פריטים ולא תשעה, למרות מספר הספרות. המשמעות של "מספר הקסם 7" היא שאפשר לקלוט מספרים, באורך של מספר טלפון, רשימת לקניות במכולת המכילה שבעה פריטים או רשימת שמות בת שבעה פריטים. רשימות המכילות פריטים זהים או דומים, קלות יותר לזיכרון מרשימות מגוונות. מה שנקלט בזיכרון לטווח קצר ניתן לשימוש מיידי, אבל גם יישכח מהר. אם נפנה לעסוק במשהו אחר, המספר ש"זכרנו", רשימת הפריטים לקניה, או רשימת השמות ששמענו, ייעלמו כלא היו, תוך דקות ספורות. המגבלה האפקטיבית על נפחו של זיכרון לטווח קצר היא המגדירה את מוטת השליטה האנושית (Span of Control).לכלים המאפשרים להרחיב באופן מלאכותי את הזיכרון האנושי, למשל מערכות מידע ממוחשבות, יש השפעה חשובה מאד על מוטת שליטה זאת. מובן שמוטת השליטה, כלומר מספר הגורמים (פריטים, אנשים) שאדם יכול לעקוב ולשלוט עליהם בו-זמנית, היא מושג בעל חשיבות מרכזית בניהול

מסגרת #10: שימוש בעקרונות הזיכרון לטווח קצר בתכנון מערכות מידע מספרי טלפון, ומספרי המיקוד המשמשים את הדואר, תוכננו בצורתם הנוכחית מתוך הישענות על עקרונות הזיכרון לטווח קצר. בגלל מגבלותיו של הזיכרון לטווח קצר הוחלט לעשות שימוש במספרים בני 5 ספרות לסימון מיקוד של הדואר, ובמספרים בני 6 או 7 ספרות לציון מנוי של טלפון.

כך, למשל, המיקוד של מקום עבודתו של מחבר ספר זה הוא 91905. קל יחסית לזכור. בקנדה, לעומת זאת, מספרי המיקוד מכילים ששה תווים. צורתו של מסר ניקוד קנדי היא אות, ספרה, אות, ספרה, אות, וספרה. המספר תוכנן כך שיכיל ששה "פריטים", משני סוגים שונים , לסירוגין, כדי "להכריח" אנשים "לבדוק" את המיקוד לפני שהם כותבים אותו. קשה הרבה יותר לקלוט ולזכור מיקוד שצורתו, למשל, K8G3I5.

יש שמשתמשים במספרים ארוכים יותר, למשל מספר המנוי בחברת החשמל, בחברת הגז, או מספר נישום לתשלום ארנונה בעירייה. במקרים אלה יש טעויות רבות הרבה יותר בעת ההעברה, ההקלדה, או השימוש במספרים.

בחן את עצמך: האם אתה זוכר את המיקוד של מחבר הספר, שהוזכר בתחילת פסקה זאת? והאם אתה זוכר את המיקוד הקנדי שהוזכר באותה פסקה?

הזיכרון-לטווח-ארוך, לעומת זאת, הוא בעל נפח כמעט אין-סופי. למרות שרובנו איננו יכולים לזכור שלושה או ארבעה מספרי טלפון חדשים בבת אחת, כמעט כל אחד מאתנו זוכר מספרי טלפון רבים שלמדנו ברבות הזמן. לכל אחד מאתנו חקוקים פריטי מידע רבים מאד בזיכרון: מי ישב לצידנו בכתה ג', איפה נמצא ארון הלחם בחנות המכולת, פסוקים שלמים של שיר או פרק בספר קודש, וכו'. פריטי מידע שהתאמצנו לזכור, וגם כאלה שאיננו רוצים דווקא לזכור, אך אפיינו אותם חשיבות רבה, הפתעה, או מבוכה, חקוקים אצלנו בזיכרון לטווח-ארוך כמעט לעולם. הכנסת מידע לזיכרון לטווח ארוך דורשת זמן ומאמץ. גם שליפה של מידע מזיכרון זה איטית באופן יחסי. אך על כל אלה מפצה הנפח העצום של הזיכרון לטווח ארוך.

רוב האנשים עושים שימוש גם בזיכרון מסוג שלישי: זיכרון חיצוני. זיכרון חיצוני הוא אמצעי מלאכותי, לא ביולוגי, בו אנו רושמים או מציינים פריטי מידע שאיננו רוצים שיאבדו. רשימות בכתב, קשר במטפחת, סימון בספר באמצעות צבע זוהר ועוד, הם כולם טכניקות של הרחבת הזיכרון באמצעות זיכרון חיצוני, ופיצוי על מגבלות הזיכרון הטבעי. כפי שאפשר לראות מעיון בתרשים #, הזיכרון החיצוני מכיל נפח גדול עוד יותר מן הזיכרון לטווח ארוך. אך הוא איטי ממנו גם בכתיבה וגם בקריאה.

מסגרת #11: השוואה בין זיכרון לטווח קצר, ארוך, וחיצוני כמובן שההבדלים בין סוגי הזיכרון האנושי, והאופן בו אנשים מנצלים סוגי זיכרון אלה, ישימים מאד לבניית מערכות מידע ממוחשבות. על מערכות המידע הממוחשבות להכיר בכך שהן תופסות מקום מרכזי בין אמצעי הזיכרון החיצוני המשמשים אנשים. יש לכך משמעויות מבחינת הצורך להקל על הכתיבה (אכסון) בהם, וה"קריאה" (שליפה) מהם. צריך להביא בחשבון את מגבלות הנפח של הזיכרון לטווח קצר כאשר רוצים לנצל את יתרונות המהירות שלו. כך, למשל, כאשר נבנה תפריטים לרשות משתמשים במערכות מידע, נכלול בהם עפי"ר, בערך שבעה פריטים. תפריטים פונים אל הזיכרון לטווח קצר האנושי, ומאפשרים עיבוד ובחירה מהירים של חלופות. שימוש כזה בתפריטים על מנת לזרז פעולות והחלטות מותנה בכך שמספר החלופות שנדרוש מאדם לאגור בו זמנית, יתאם את הכלל לגבי "מספר הקסם שבע". כפי שנראה ביחידות הבאות, ההבחנה בין זיכרון מהיר ואטי על סמך נפחיהם, מהווה דמות חיקוי גם לאופן בו החומרה עצמה בנויה.

פרקי ספר הלימוד