מערכות מידע בניהול הבריאות
מתוך WikiBook
כאן יופיע מאמר הדן בתפקידן של מערכות המידע בניהול הבריאות.
מערכות הבריאות הינן חשובות ותופסות מקום מרכזי בשלב כלשהו בחיי כל אחד ואחת מאיתנו. החל מיום היוולדו של האדם ועד למותו הוא מקיים מגעים רציפים (לעיתים יותר או לעיתים פחות) עם מערכות אלו. עקב ריבוי הנתונים הזורמים מדי יום בתוך סוגים שונים של מערכות בריאות יש צורך בידע רב, מכשור מתקדם, כוח אדם מיומן, והתפתחות מתמדת.
על מנת להעניק את השירות הטוב והאמין ביותר ללקוחותיה, מערכת הבריאות נעזרת במערכות המידע.
בתי החולים, קופות החולים, המעבדות, מרכזי הבריאות השונים, בתי המרקחת ועוד, עושים שימוש רב ונעזרים במערכות המידע, אשר משתכללות בצורה מתמדת.
אחת התוכנות הקיימות היום בשוק הישראלי, היא תוכנת קליקס – תוכנה לניהול תיק רפואי -[ http://www.roshtov.com] :
קליקס הנה תוכנה ליצירה, שמירה, עיבוד וניהול של תיקים רפואיים אלקטרוניים (EMR - Electronic Medical Records) אצל רופאים פרטיים, במרפאות ובבתי חולים. מחולל היישומים "קליקס" הינו כלי לפיתוח תוכנה ליצירת יישומי תיק רפואי ממוחשב. התיק הממוחשב מאפשר לסגל הרפואי המשתמש בו לרשום, לאחסן, לאחזר, להציג (לרבות באמצעות גרפים), לנתח ולדווח את הנתונים והמידע הרפואי הקשורים במטופל לו שייך התיק הרפואי האלקטרוני.
מערכות מידע אלו מסייעות לרופא לקבל את ההחלטה המתאימה בכל זמן נדרש, וע"י כך להעניק את הטיפול והשירות הטובים ביותר.
כמו כן, מערכות אלו מאפשרות לחולה לקבל תמונת מצב לגבי בריאותו בכל רגע נתון ולאחר כל בדיקה שערך, דרך אתרי האינטרנט [הרשת של רשתות מחשבים. רשת המחשבים הבינלאומית הכוללת, דואר אלקטרוני, צ'ט, קבוצות דיון, פורומים, בלוגים ובעיקר את המארג הכל עולמי. האינטרנט מורכב מדפים "PAGES", אשר מרכיבים אתרים "WEB SITE". ניתן לעבור בין אתר לאתר ובין דף לדף באמצעות קישורים "LINKS"] המתאימים , מענה קולי ממוחשב, או עמדות ממוחשבות בקופות החולים.
בנוסף, מערכות המידע עוזרות בניהול ובארגון המערכת הרפואית גם מבחינת מידע על בריאות המבוטח אותו יכול הרופא לראות בתיק החולה (הכולל בתוכו מידע על בדיקות שונות, היסטוריית מחלות, בדיקות מעבדה ועוד) בעת שיזדקק לו, וגם מידע על תקציב המערכת המאפשר שליטה של הדרג הבכיר.
מערכות המידע מנוהלות בידי כוח אדם האחראי על פיתוחן , בהן עוברות אלפי טרנזקציות ביום, והן מרכזות כמויות מידע עצומות.
בנוסף כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים ממערכות הבריאות התרחש מעבר להתבססות על מערכת ERP [האי-ר-פי – Enterprise Requirement Planning נולדו בעקבות התפתחות טכנולוגית ודרישת הצרכנים מתוך מערכות ה-Material Requirement Planning ) MRP מערכות אלו נועדו לתת מענה של מערכת מידע אחת, המספקת שירות לכלל הפעילות העסקית של ארגון, תוך שיתוף הידע והעברת המידע בין היחידות השונות של הארגון]מרכזית והטכנולוגיות של מיקרוסופט.
מערכות המידע, בנוסף למעבר הנתונים המהיר שהן מעניקות, שומרות על סודיות רפואית ומאבטחות את המידע העובר דרכן.
אם פעם כדי להעביר מידע היה צורך בשליחת פקסים ושיחות טלפון ארוכות, כיום ניתן להעביר את אותו המידע ישירות למחשב הרופא במהירות, ותוך כדי כך לאבטח את המידע המועבר. בנוסף לכל הנ"ל, מערכות CRM חדישות עוזרות לשמירת הקשר עם הלקוח המבוטח ומהוות מדד לשביעות רצונו מהשירותים אותם הוא מקבל. אתרי האינטרנט שהוקמו ע"י מערכות בריאות שונות אף מהווים מקור מידע עבור הציבור לגבי שירותים נוספים ומשלימים, אותם הוא יכול לקבל ברכישת ביטוחים מתאימים כגון: ביטוח משלים.
לסיכום,למערכות המידע יש תפקיד חשוב בכל דרג במערכות הבריאות, החל מהאחראי על התקציב, הרופא המטפל, הרוקח, החולה, עובד המעבדה, האחראי על תחזוקת המערכת כולה ועוד. בלעדיהן הארגון, הטיפול והבקרה על כל הנעשה במערכות הבריאות היה הרבה יותר קשה ומסובך.
-בהמשך למאמר ישנה אפשרות לייעל את מערכת הבריאות באמצעות שימוש בטכנולוגיות אלחוטיות כגון ה-RFID ,radio frequency identification. ה-RFID זהו שם כללי לטכנולוגיות אלחוטיות שמשתמשות בגלי רדיו על מנת לזהות פרטים שונים. תגי הזיהוי האלחוטיים הם כרטיסים זעירים המכילים בתוכם שבב זעיר בו מתוכנת קוד זיהוי מפורט. בניגוד לתגי הזיהוי השונים(ברקודים), בתגיות אלו אין צורך להכניס את הכרטיס לקורא מסוג כל שהוא. הכרטיס מכיל בתוכו אנטנה זעירה ואת האנרגיה להפעלתו הוא מקבל מאות שידור המגיע ממכשיר התחקור. ה-RFID מאפשרת זיהוי ומעקב יחידני ברמת הפריט.(כמו בפריטי ביגוד בחנויות או בשמים, דיסקים וכו'...) הטכנולוגיה מבוססת על שבב אלקטרוני המשדר לסביבתו גלי רדיו הכוללים את פרטיו המזהים. גלי הרדיו הנקלטים במכשירי קריאה מעבירים את המידע הלאה למערכות המידע. חשוב להבדיל בין שני סוגי תגים של RFID: האקטיבים והפסיבים. כשההבדל העיקרי ביניהם הוא שלתג אקטיבי יש סוללה עם אורך חיים של מס' שנים, טווח שידור של עשרות מטרים וקיבולת מידע גדולה יותר מהתג הפאסיבי. באמצעות ה-RFID ניתן לאתר פרטים מבוקשים תוך זמן קצר מאוד, ובנוסף יכולת לנהל את המלאי בכל רגע נתון ובזמן אמת, ישנו ייעול של המערכת כולה. בנוסף לכך, מאושפזים שעד היום נאלצו להמתין למכשור מיוחד, יזכו לקיצור זמן ההמתנה. לכן יש לראות בהכנסת טכנולוגיה זאת לא רק בבחינת ייעול הפיקוח על המלאי אלא כצעד חשוב לייעול השירות לקהילה. על פי דו"ח מיוחד שפרסמה חברת ייעוץ ה-IT העולמית, צפוי השימוש בטכנולוגיית ה-RFID בשירות הבריאות לעלות. כיום השימוש עומד על 10% וצפוי להרקיע לפחות עד 50% עד שנת 2008. מגמה זו אשר נבדקת בביה"ח רבים בעולם כולו, מבטיחה לא רק לקצץ בהוצאות השוטפות בטווח הארוך(עקב ניהול יעיל יותר של הציוד), אלא גם לחסוך זמן רב למערכת: הזמן שהצוות הרפואי מבזבז על איתור הציוד בזמן אמת, וזמן ההמתנה שמאושפזים נאלצים לחכות לציוד זה. כמובן שאי אפשר להתעלם מהשאלה המוסרית על אופי המעקב אחר בני אדם. עם ההתפתחות הטכנולוגיה נראה כי חזונו של ג'ורג' אורוול אכן מתממש, האם "האח הגדול" אכן יצפה בנו?! יש לאפיין קו גבול מוסרי בכל הקשור למעקב ע"י מערכות מידע ממוחשבות.
