מערכות מידע בארגון מן הזווית ההיסטורית
מתוך WikiBook
מערכות מידע ממוחשבות החלו את תפקידן בארגון עם הופעתם של המחשבים הראשונים בשנות החמישים. השימוש הראשון של מערכות מידע ממוחשבות בארגונים היה לצרכים חשבונאיים בלבד. מערכות המידע הראשונות טיפלו בניהול פנקסי מכירות, חישוב שכר וניהול חשבונות מכירה. מכאן שבשנותיהן הראשונות של מערכות מידע ממוחשבות, הן היו ללא יוצא מן הכלל מערכות לעיבוד תנועות. בסוף שנות החמישים נוספו למערכות המידע גם תפקידי ניהול תזרים מזומנים, תכנון, הכנה ומעקב אחר תקציבים, מערכות לניהול כוח אדם, ומערכות ניהול ייצור ושיווק. הגל השני של מערכות מידע הוסיף לארגונים את מערכות למידע ניהולי (MIS). בשנות השבעים והשמונים נוספו מערכות חיזוי, תכנון וסימולציה למשפחת מערכות המידע הממוחשבות. הדור השלישי של מערכות מידע, המערכות תומכות ההחלטה (DSS) הגיע לארגונים מסחריים ותעשייתיים, אם כן, רק בשנות השבעים והשמונים.
הבטחות בדבר פתרונות "נבונים" יזומים ומופעלים באמצעות מחשב ניתנו כבר בשנות החמישים. אולם הופעתן של מערכות מידע המכילות "ידע" ומיישמות אותו באופנים המחקים את עבודתם של מומחים, היו למציאות רק בשנות השמונים, והפכו נפוצות רק בשנות השבעים. מכאן שמערכות מומחה נמנות על מערכות המידע הממוחשבות הצעירות ביותר. מערכות לאוטומציה משרדית היו קיימות כבר בשנות החמישים, אולם הופעתו של המחשב האישי תרמה להאצת האימוץ של מערכות כאלה בשנות השמונים. מערכות האוטומציה המשרדית שקדמו למחשב האישי היו בעצם רק ענף של מערכות לעיבוד תנועות. הופעת מעבד התמלילים, המדפסות האישיות, וירידת מחירו של המחשב בשנות השמונים, היא שיצרה את המשפחה הנפרדת של יישומי המיכון המשרדי. המחשב האישי אחראי גם להתפשטות המערכות התומכות בהחלטות, שגם הן הפכו לתופעה נפוצה בארגונים בשנות השמונים.
מרבית הארגונים הגדולים מאד (ממשלות, צבאות, חברות רב-לאומיות וכדומה) החלו את השימוש במחשוב בשנות החמישים. מכאן שארגונים אלה החלו את המיחשוב שלהם במערכות לעיבוד תנועות. תהליך התפתחות מערכות המידע בארגונים מסוג זה היה, לכן, ממערכות לעיבוד תנועות (TPS), דרך בניית מערכות מידע ניהולי המושתתות על מערכות עיבוד התנועות שקדמו להן. עם הופעתן של המערכות הצעירות יותר (מיכון משרדי, מערכות תומכות החלטה, מערכות מומחה, מערכות תמיכה בניהול בכיר, ומערכות אסטרטגיות) יושמו חידושים אלה, כל אחד בזמנו.
לעומת הארגונים הגדולים והוותיקים, ניתן לזהות מסלול התפתחות שונה בארגונים הקטנים והצעירים יותר. ארגונים מסדר גודל בינוני ומטה, וגם ארגונים שלא היו קיימים בשנות החמישים, נחשפו למחשבים רק מאוחר יותר. אצל ארגונים מסוג זה קרה לעתים קרובות, שהמיחשוב הראשון שהופיע בארגון היה דוקא מיכון המשרד או אימוצה של מערכת תומכת החלטה. כאשר ארגונים מתחילים בתהליך מחשוב הם בדרך כלל מגלים שהתהליך לא ניתן לעצירה. אזורים גדולים והולכים של הארגון מתמחשבים. אלא שבארגונים הקטנים והצעירים יותר תהליך המיחשוב לא היה תמיד "רציונאלי", מובנה או צפוי כמו זה שנצפה בארגוני הענק הוותיקים.
