מבוא פרק 1
מתוך WikiBook
'מהו מידע?'
למה מעניין ללמוד על מידע, ומדוע נכלל קורס בנושא מערכות מידע בלימודי ניהול?
בעמודים הקרובים נלמד מספר הגדרות ל"מידע". חשיבותן של ההגדרות היא כפולה. ננסה לקבל תשובות לשתי שאלות:
- מדוע המידע מעניין?
- מה נוכל ללמוד מהגדרת המידע והשימושים במידע, לקבלת החלטות על צרכים ודרישות ארגוניות וניהוליות ממערכות המידע?
תקופתנו, סופה של המאה העשרים, מכונה בפי רבים "עידן המידע". כינוי זה אינו רק מצוות אנשים מלומדה. הוא מייצג אמיתות כלכליות, פוליטיות וחברתיות רבות חשובות. בעידן החדש, עושר הוא תוצר של ידע. ידע ומידע הפכו להיות חומר גלם ראשוני של הכלכלה מחד ותוצריה החשובים מאידך. אמיתות אלו ממחישות את המעבר ל"כלכלת מידע" אשר צמצמה את חלקו של היצור בתוך כוח העבודה. כלכלה בה ידע הפך להיות המרכיב הראשוני של מה שאנו מייצרים, קונים או מוכרים. "ניהול הידע" - איתור וטיפוח הידע, אכסונו, מכירתו, השתתפות בשימוש בו הפך לתפקיד הכלכלי החשוב ביותר של יחידים, עסקים ומדינות. התפתחות המונחים "חברות הידע" ו"עובד הידע" - מונחים המתארים את ההתפתחויות המתרחשות בארגונים של ימינו אשר מודעים יותר לידע ומצליחים ליישם "רמה עמוקה יותר" שלו - רמה בה מנסים להשיג מידע כדי לנצל את הערך הפנימי שלו ולא רק לשם אוטומציה או דיווח על פעילויות אחרות. ב"עידן המידע", כלי העבודה העיקרי אינו עוד מכונה אלא מוח ותפקידו המסורתי של המנהל משתנה. כאשר העבודה מבוססת על ידע, המודל המקצועי של עיצוב ארגוני תופס בהכרח את מקום הבירוקרטיה. עבודת הניהול מתלכדת לקראת יצירת שפה ואמצעים לניהול ידע, לעבודת ידע ולחברות עתירות ידע.
זהו מהפך שחל בשנים האחרונות בחברות מערביות מודרניות. חלק גדל והולך מכוח האדם עוסק בענפי המידע והידע במקום לייצר מוצרים מוחשיים או לספק שירותים. במהלך ההיסטוריה האנושית חלו רק מספר קטן של מהפכים בסדר גודל שכזה. המעבר מחברות ציידים ומלקטים לחברות מבוססות חקלאות היה הראשון במהפכים אלה. הוא הביא עמו את יישובי הקבע הראשונים, התמסדות ארגונים פוליטיים ברי קיימא, ובמשך הזמן גם את המסחר כעיסוק והמטבע כאמצעי חליפין. מהפך שני, הידוע בכינויו 'המהפכה התעשייתית' התחולל עם המעבר לייצור ממוכן. עיקרה של מהפכה זו היה מעבר מרבית כוח האדם בשוק העבודה מעיסוקים חקלאיים לעיסוקים תעשייתיים - פועלי ייצור. בין מאפייניה של מהפכה זו היו תהליך היווצרות הערים וגדילתן (אורבאניזציה), חלוקת עבודה על פי התמחות, רציונאליזציה, ויצירת התפישה והתפקידים של ניהול מקצועי. הרבה מן התופעות הכלכליות והפוליטיות המגדירות את המינהל המודרני שאובות מן המהפכה הקרויה המהפכה התעשייתית. במהלך המאה העשרים מתרחשת והולכת מהפכה נוספת בסדרה זאת: מהפכת המידע.
איור מס' 1 מתוך Porat או Anthony Smith
איור מס' 1 מציג את התהליך ההיסטורי שתואר לעיל. הגרף הוכן ע"פ נתונים שנאספו על ידי חוקרים בשרות אונסק"ו של האו"מ. הוא מתאר את חלקם היחסי של המועסקים בענפי המשק השונים: החקלאי, התעשייתי, במתן שירותים ובמידע. כפי שניתן לראות מן האיור, לענפי החקלאות, התעשייה והמידע קיימת תקופת שיא. בשנים עברו, הייתה החקלאות התחום בו הועסק חלק הארי של העובדים. בשלב מסויים, בעקבות המהפכה התעשייתית, עברה הבכורה לתעשייה. בשנים האחרונות עלה מספר העובדים בתחום המידע על מספר העובדים בכל סוג אחר של תעסוקה, ואף על סך העובדים בכל סוגי התעסוקה. מעניינת העובדה שבין מקורות התעסוקה החדשים, שנוספו למשק, חלקן של המשרות שעיסוקן העיקרי ייצור או עיבוד מידע מגיע לכדי 90%
(Naisbitt, 1982).
חוקרים רבים נתנו את דעתם להשלכות של מהפכת המידע. אחד השמות שניתנו לתוצאות תהליך זה הוא "החברה הפוסט-תעשייתית". הסוציולוג הנודע Daniel Bell בספרו (The Coming Postindustrial Society (1976הציע ניתוח המשמעויות של מהפכה זו. בין השאר טען Bell כי הפעילות הכלכלית שהייתה מבוססת על ייצור מוצרים ושיווקם הולכת ומאבדת מחשיבותה. Bell גם הצביע על היווצרות שכבה חברתית חדשה ורבת עוצמה, הטכנאים והאינטלקטואלים. בשל ההיכרות והשליטה שיש לבני השכבה החדשה הזאת במשאב המידע הם הולכים ודוחקים ממוקדי הכוח את מעמד בעלי ההון ששלט בעבר. ספרו של Bell הופיע גם בעברית, תחת הכותרת "החברה הפוסט תעשייתית". טיעוניו של Bell מעוררים מחלוקת, אך הכל מסכימים כי חלים בשנים האחרונות שנויים חברתיים שמקורם בעליית חשיבות המידע.
יש המאמינים כי מהפכת המידע הגיעה כבר במלואה אלינו (לעולם, לישראל, לפירמה בה אנו עובדים, לבתינו ולילדינו), אך ישנם גם ספקנים יותר. לדעת האחרונים המהפכה עדיין בשער ועוד לא חווינו את עיקר השפעותיה. הקורא מוזמן לבדוק את סביבתו. שאל את עצמך: מבין מכריך ושכניך, כמה עובדים בתעסוקות הדומות לתעסוקות הוריהם? וכמה מן ההורים, לעומת זאת, עוסקים בתעסוקות הדומות לאלה של דור הסבים? מסתבר שבשלב כלשהו, במהלך המאה העשרים, עברו מרבית המשפחות תהליך שינוי שכזה. דור אחד, לפתע, איננו עוסק בתעסוקות שאפיינו את מרבית הדורות שקדמו לו. לפעמים מדובר בהופעה של מקצועות חדשים, ולפעמים בשינוי האופי של מקצועות קיימים. בישראל ובחברות אחרות, תהליך זה נמצא באמצע ההתרחשות. החברות העשירות יותר כבר עברו את נקודת המפנה.(ראה את Dertouzos,1991).
אם כך או כך, עלינו להכין את עצמנו להתמודדות עם השלכותיה של המהפכה. מטרתו של הקורס הזה להכיר מושגים וכלים מרכזיים בתחום ההתמודדות עם מידע.
נפתח, אם כן, בהגדרת מושג המידע. בעמודים הקרובים נציג שלוש הגדרות למושג זה. הגדרות אלו שונות זו מזו, אך דומות במהותן, ואינן סותרות. מכל אחת מהן נוכל ללמוד דברים שונים על מושג המידע. בפרקים הבאים נעשה שימוש בכל אחת מן ההגדרות בהקשרים שונים.
תוך כדי קריאת ההגדרות השונות למידע, מוזמנים הקוראים לתהות על האפשרות לכמת מידע. אחרי הכל, מה הטעם לעסוק בגורם שאיננו יכולים למדוד אותו? אנו יודעים איך לספור כסף, לשקול תוצרת חקלאית או להעריך משך זמן עבודה. אולם איך "נמדוד" מידע? לאחר הגדרת המידע, נדון במדידתו. נבחין בין כמות ונפח. נכיר מדדים לכמות מידע ונפח של מידע. נזכיר תכונות אחרות של מידע ונגיע לדיון בערכו של המידע. מאחר שהמידע משמעותי עבורנו מנקודת הראות של מינהל ועסקים, הדיון בהגדרת המידע יוביל בסופו של דבר לעיסוק בהחלטות: מה הן, כיצד הן מתקבלות, ומה תפקיד המידע בקבלתן.
