כוננים מגנטיים
מתוך WikiBook
כוננים מגנטיים - התקליטון והתקליט הקשיח
אמצעי הזכרון המשני הנפוצים ביותר בשימוש עסקי וביתי הם התקליטון והתקליט הקשיח. התקליטון נקרא גם דיסקט, (diskette), ולפעמים גם floppy או floppy disk. תקליטונים הם פיסות עגולות ושטוחות עשויות פלסטיק, המצופה באבקת מתכת, ונתון בתוך מעטפה מרובעת. הנתונים והתוכניות מיוצגים כנקודות על גבי המשטח של התקליטון, בהן יש (או אין, בהתאמה) מטען מגנטי. המשטח המגנטי שעל פניו של התקליטון מחולק לאלפים רבים של נקודות המאורגנות במסילות (tracks) ונתחים (sectors). כל נקודה כזאת מייצגת סיבית (bit) אחת. אם הנקודה מכילה מטען מגנטי, ערכה של הסיבית המיוצגת הוא 1, ואילו אם אין מטען, ערכה של הסיבית 0. יש תקליטונים המכילים סימון קבוע של המסילות והנתחים. תקליטונים אלה נקראים hard-sectored. תקליטונים אחרים מגיעים מן הייצרן כמו לוח חלק, והמשתמש צריך "להניח" עליהם מפוי של מסילות ונתחים המתאימים לצורך ולמפרט של מערכת החומרה בה הם ישמשו. תקליטונים כאלה נקראים soft-sectored. התהליך של הנחת המפה של המסילות והנתחים נקרא אתחול התקליטון (formatting a diskette או initializing).
תקליטונים כאלה, שהמסילות שלהם מוגדרות על ידי המשתמש בתהליך אתחול, הם הנפוצים ביותר במחשבים אישיים. מאחר שהתקליטונים מיועדים, בין השאר, לאפשר ניוד של נתונים ותוכניות, ניתן לראות תקליטונים רבים כאלה בסביבת כל מחשב.
כונני תקליטונים (flexible-disk drives) הם ההתקנים המשמשים לרישום על גבי התקליטון, וקריאה ממנו. בכונן התקליטון חריץ ודלת המשמשים להכנסת התקליטון ונעילתו. בתוך קרביו של הכונן נמצא מנוע המסובב ציר שעליו "יושב" התקליטון. ידית מיוחדת, הנקראת "ראש קריאה/כתיבה" יכולה לנוע מעל התקליטון, משפתו לכיוון המרכז. בקצה הידית יש מערכת מגנטית ה"קוראת" ו"כותבת" את המטענים המגנטיים המונחים על פניו של התקליטון. השילוב בין התנועה הסיבובית של התקליטון על צירו, והתנועה לפנים ולאחור של הראש הקורא/כותב, מאפשר לקרוא או לשנות את תוכנה של כל נקודה על פניו של התקליטון.
במרבית המחשבים האישיים יש לפחות כונן תקליטונים אחד. כונן התקליטונים משמש כשער הראשי דרכו מוטענות חבילות תוכנה, ואליו נכתבים הנתונים (קבצים של עיבוד תמלילים, תוצאות של חישובים, וכיו"ב).
התכונות החשובות ביותר של תקליטון הן תכולת נתונים וגודל פיזי. גודלם הפיזי של תקליטונים מגדיר את הניידות שלהם (היכולת של משתמשים להעבירם ממקום למקום). קיימים תקליטונים מסוגים וגדלים שונים, אך הנפוצים ביותר הם התקליטונים בגודל 3.5 ו 5.25 אינטש. גודלם הפיזי של תקליטונים מבטא באינטשים את קוטרה או אורך הפאה של המעטפה בה הוא נתון. הנפח של תקליטון נקבע על ידי גודלו הפיזי, אך גם על פי איכות או צפיפות החומר המגנטי שעליו מוקלטים הנתונים.
תקליטונים המשמשים במיקרו מחשבים תוכננו כך שיהיו עמידים בדרך כלל לפגעים שונים. אפשר לשלוח תקליטון במעטפה בדואר אם עוטפים אותם בשתי חתיכות קרטון. אפשר גם להעביר דיסקטים דרך מכונת צילום ברנטגן (כמו בכניסה למתקנים מוגנים ובשדות תעופה) מבלי שינזקו הנתונים המוקלטים על התקליטון. אולם כדאי לנקוט בכמה אמצעי בטיחות ואבטחה לנתונים האגורים על גבי תקליטון:
- מחירו של תקליטון כל כך נמוך שכדאי מבחינה כלכלית ליצור גבוי (העתק) לכמעט כל נתון. כאשר ברשותך נתונים או קבצים כאלה או אחרים, שאל/י את עצמך תמיד: מה יקר לך יותר: מחירו של תקליטון גבוי, או הנזק האפשרי אם יאבד או ייפגע העותק היחיד שברשותך?
- אין לכופף, לחרוץ או לדקור תקליטונים. למשל, אין לכתוב בעט כדורי על תקליטונים שעטיפתם אינה קשיחה (כמו התקליטונים הנפוצים בקוטר 5.25 אינטש).
- אין לגעת במשטח עליו כתובים הנתונים. נגיעת אצבע יכולה לגרום להשרת שכבת שומן המקשה או משבשת את הקריאה של נתונים.
- תקליטונים רגישים למקורות השראה מגנטית, לחום, ולחומרים כימיים מסויימים. יש להימנע מקירוב תקליטונים למקורות חום (למשל, אין להשאיר תקליטון חשוף לשמש החודרת מבעד לחלון מכונית), יש להמנע מחשיפה לשדות מגנטיים חזקים (למשל מנועים וטלפונים), ויש להשמר מחשיפה לאמצעים כימיים אקטיביים (כמו אלכוהול וסבון).
כונן תקליטים קשיח (Hard Disk Drive). הכונן הקשיח הוא מתקן קבוע (לא נייד), סגור, המכיל מספר תקליטי מתכת (אחד או יותר). במבט מחוץ למחשב, התקן זה נראה כחלק בלתי נפרד מן המחשב. במחשבים רבים מותקנת בחזיתו של הכונן הקשיח נורית הנדלקת בעת שהכונן מסתובב. הכונן מכיל (בדרך כלל) מספר תקליטים שהם צלחות חתומות בתוך קופסא אחת, ומונחות על גבי ציר משותף. בין התקליטים משולבות זרועות של כתיבה/קריאה. כל אחת מצלחות אלה משמשת כמו תקליטון לאחסון נתונים. ההבדל בין הכונן הקשיח לבין כונן התקליטונים הוא במהירות הגישה אל הנתונים, ובנפח העצום של הנתונים שהכונן הקשיח מכיל (בהשוואה לתקליטון). בגלל שהתקליטים בכונן הקשיח אינם ניתנים להעברה ממקום למקום, ומאחר שהכונן הקשיח סגור הרמטית, אפשר להשיג באמצעותו נפחי נתונים ומהירויות גישה גדולים פי 100 ויותר, בהשוואה לכונני תקליטונים. כונני תקליטים במחשבים אישיים מציגים נפחים של מאות מגהבייט (MegaByte). מהירות הגישה של הראשים הקוראים/כותבים נמדדת במיקרו-שניות (אלפיות שניה).
הכונן הקשיח הוא החלק הרגיש ביותר הוא רגיש בגלל כי הוא מורכב מחלקים נעים בניגוד לשאר רכיבי המחשב והוא חשוב מאוד בגלל שעליו נכתב כל המידע שלנו.
הכונן הקשיח מורכב ממספר דיסקיות עשויות אלומניום שכל אחת מהן מצופה בחומר פרו מגנטי.
עבור כל פלטה יש שני ראשים משני צידי כל דיסקה. יש ראש קריאה/ כתיבה עליון ותחתון. כל הראשים מחוברים בינהם ולכן תנועתם מתואמת. הדיסק הוא יחידה סגורה ארמטית ולהבדיל מכונן דיסקטים לדוגמא מהירות סיבוב הדיסק נעה בין 3600 סל"ד ועד 15000 סל"ד. עקב מהירות סיבוב אלו הפך הדיסק להתקן רגיש במיוחד לזעזועים ויש להימנע מטילטולו בעת העבודה של המחשב.
שני סוגי בקרים sata, ide, בנוסף יש גם בקר מסוג scsi שכיח פחות:
Ide:
1. מוגבל באורך כבל ל 45 ס"מ.
2. מהירות העברת נתונים 133/100 mb/ps
3. הכבל רחב מאוד פיזית.
4. 5v
Sata:
1. אורך כבל עד מטר.
2. מהירות נתונים 150/300/600
3. כבל דק
4. 250mv
buffer- מחיצה
קיימת מחיצה של זיכרון בכונן הקשיח שאליה נכתב כל המידע וממנה הוא יוצא אל המחשב.
בכונן רגיל הזיכרון הוא 2MB היום יש עד 16 MB.
יצרניות כוננים קשיחים: Maxtor, wd, ibm, Hitachi, sigeat, samsong
דיסק שליף - מכיל מספר עשרות מגה בייט של מידע, יתרונו הינו בכך שניתן להעבירו ממחשב למחשב. הדיסק נתון בקופסת פלסטיק קשיחה אשר אותה מכניסים לכונן מיוחד המותאם לדיסק זה. שימוש בדיסק שליף מאפשר העברה של כמויות מידע ניכרות בין מחשבים. (לדוגמא קבצי שרטוט או קבצים גרפיים שונים). בדיסקים אלו עושים שימוש אנשים הנדרשים להעביר כמויות מידע גדולות בן מחשבים שונים. לדוגמא גרפיקאים אשר משתמשים בשירותי הפקה של פלטי מחשב בתחנות שירות מיוחדות. הגרפיקאי מכין את העיצוב בסטודיו שלו, לאחר מכן הוא מעביר את קובץ [אוסף של רשומות. קובץ מהווה בדרך כלל שמו של אזור על גבי אמצעי הזכרון המשני, בו שמורים נתונים המתייחסים לנושא אחד. אפשר לחשוב על קובץ כעל בטוי ממוחשב של טבלה המכילה נתונים. ] המחשב למכון השירות על מנת שזה יפיק הדפסה צבעונית איכותית של העיצוב. חשוב להבין שקצבים של תמונות שנסרקו לתוך מחשב יכולים לתפוס שטח זיכרון של מספר מגה בייט זיכרון, מכאן גודלם העצום של קבצי עיצוב גרפי.


