טכנולוגיית "השן הכחולה" - bluetooth
מתוך WikiBook
מהו ה-Bluetooth ומדוע נקרא כך?
טכנולוגיית ה-Bluetooth פותחה בשנת 1996 על ידי חברת "אריקסון" ונועדה במקור לשמש כדיבורית אלחוטית לטלפונים ניידים, אך בהמשך התברר כי יש לה מגוון רחב של יישומים אפשריים. בשנת 1998, שנתיים לאחר הפיתוח הראשוני, נפתחה הטכנולוגיה לשימוש חינם לכל חברה הרוצה בכך. הטכנולוגיה באה לתת מענה לבעיית הכבלים המחברים את המחשב שלנו למקלדת, לעכבר ולמדפסת. מטרת הטכנולוגיה להעלים את אותם כבלים אשר לעיתים כובלים אותנו. Bluetooth הוא שם קוד למערכת חדשה אשר מקנה תקשורת אלחוטית קצרת טווח להעברת מידע וקול. המערכת מאפשרת למכשירים שונים כגון: מחשב במכונית, טלפון סלולרי, מחשב אישי, טלפונים, מחשב כף יד ועוד להעביר מידע בקלות אחד מול השני בעזרת חיבור אלחוטי קצר טווח. טכנולוגיה זו אומצה בחום על ידי החברות המובילות בשוק, כגון: APPEL, TOSHIBA, MOTOROLA, NOKIA, MICROSOFT, INTEL ועוד. החברות יצרו קבוצת דור המיידים שנקראת SIG - Bluetooth Special Interest Group, והיא נמצאת כיום בטווח רחב של מוצרי חשמל. למרות שהשבב של טכנולוגיה זו הינו זול למדי ואין צורך לשלם עליו תמלוגים, מוצרים המבוססים על הטכנולוגיה, לדוגמא דיבורית אלחוטית, עדיין יקרים, דבר המונע את חדירתם לשוק הרחב. עד ל-1 בנובמבר 2003 טכנולוגיית ה-Bluetooth הייתה לא חוקית במדינת ישראל ומכשירים התומכים בה שווקו כאשר פונקציית ה"שן הכחולה" חסומה בהם. ב-1 לנובמבר 2003 ראש הממשלה הורה לצה"ל לפנות את תחום התדרים הנחוץ, ובעלי המכשירים הורשו לפתוח את החסימה. השם המוזר Bluetooth - "שן כחולה" מקורו מכינויו של ויקינג בשם הראלד בלוטות', מלך דנמרק שחי בין השנים 940-980 לספירה, ומומחיותו היתה לגרום לאנשים לדבר אחד עם שני, וכתוצאה מכך מילא תפקיד של מפייס ומאחד בין שבטים סקנדינביים יריבים. Bluetooth הוא למעשה שיבוש של שם דני עתיק שפרושו הוא "איש כהה", אבל בעברית התרגום המילולי מאנגלית - "השן הכחולה, נשמע טוב יותר מ"בלוטות'".
כיצד זה עובד?
תקן ה"שן הכחולה" משתמש בתדר של 2.45 ג'יגה הרץ ["הרץ" (סימון: Hz) היא יחידת מידה לתיאור תדירות, אשר נקראת על שמו של הפיזיקאי הגרמני היינריך הרץ (1857-1894), שעסק בחקר גלי הרדיו. יחידת הרץ אחת משמעותה מחזור אחד של גל או אות בשניה אחת. כלומר, אם נתאר אות כגל סינוס רציף ומחזורי, הרי שאם הגל יגיע לשיא כל שניה אחת (וחוזר חלילה), אז התדר של הגל יהיה הרץ אחד (1Hz). ] והוא ניתן לשימוש ברחבי העולם. ה-Bluetooth משתמש בגלי רדיו ואינו מוגבל לתקשורת בקו ראיה בלבד שלא כמו טכנולוגיית האינפרה האדום. בעת השימוש, המכשיר מבצע "קפיצה" {hopping frequecny}, בין 79 תדרים שונים בקצב של 1600 "קפיצות" לשניה. זה נעשה על מנת למנוע שיבושים והפרעות בתקשורת {דבר אשר מקובל במכשירים אלחוטיים}. קיימות שתי אפשרויות של Bluetooth - האחת עבור מרחק קצר של 10 מטרים והשניה עבור מרחק בינוני של 100 מטרים. תיכנון הטכנולוגיה בוצע כך שתתאפשר קישוריות אלחוטית בין כל התקני ה-Bluetooth, וכן בין סוגים שונים של מתקנים ניידים/קבועים כגון: אביזרי חשמל למיניהם, ציוד טלפוני, מכשירי תקשורת ניידים, מחשבים וציוד הקפי. ההתקנים מזהים אחד את השני ויחדיו יוצרים רשתות תקשורת זעירות בין עמיתים {peer- to- peer}. ה"שן הכחולה" היא בעלת יכולת רישות מושלמת, אשר מבטיחה כי שני מכשירים הנמצאים בשתי רשתות נפרדות לעולם לא יתנגשו, אפילו אם מדובר ברשתות אשר שוכנות בדיוק באותה נקודה גאוגרפית. זו רשת תקשורת אוניברסלית שחודרת לשימושם של צרכנים פרטיים, צרכנים וספקי שירות מסחריים, בתי חולים ותעשייה.
התועלת בטכנולוגיה שכזו
טכנולוגיית ה-Bluetooth מיועדת בעיקר לפלאפונים, מחשבים ניידים, gadgets שונים וכל דבר אשר מצריך תקשורת אלחוטית לטווחים קצרים {כפי שהוזכר לעיל ה-Bluetooth עובד עד מרחק של 100 מטרים} אך בניגוד לאינפרה אדום, יתרונה של ה"שן הכחולה" הוא שהיא יכולה לזהות מספר מכשירים ולתקשר איתם ללא "עינית" ומטוח ארוך יותר. הטכנולוגיה מתאפיינת בחסכון רב במשאבי המערכת, כלומר - חיסכון באנרגיה. ביולי 1999 שוחררה לקהל הגירסה הראשונה של הטכנולוגיה. מספר חברות היו מעורבות בתיכנונה ובהקמתה והמטרה הייתה לאפשר לכל דורש שימוש בטכנולוגיה מבלי לכבול אותו לחברה כזו או אחרת. כיום ניתן למצוא ערכות שבבים אשר מאפשרות יישום הטכנולוגיה במוצרים הקיימים בצורה קלה, יעילה וזולה. דוגמא לכך היא מדפסת מתוצרת חברת HP, דגם DeskJet 995C. מדפסת זו נראית כמדפסת רגילה, אך בעצם מכילה בתוכה את טכנולוגיית ה"שן הכחולה" ומאפשרת לה לתקשר עם עד 8 מחשבים בעלי התקן זהה בסביבתה ללא צורך בחיבור של כבלים. עוד דוגמה לכך היא מכשיר טלפון נייד אשר יכול בעזרת הקול של המשתמש לחייג לאחד המספרים מזכרון המכשיר ללא חיוג ידני.
נציין כי חסרונות הטכנולוגיה הם מעטים ומסתכמים במהירות לא גבוהה של העברת נתונים, רוחב הפס הנמוך והפרעות מצד מכשירים אלקטרוניים שפועלים באותו תחום תדרים (2.45 ג'יגה הרץ).
לכן טכנולוגיה זו משמשת כיום מכשור ואבזור חיצוני בלבד ולא תשתית אלחוטית לאינטרנט או כל מערכת מידע רבת נתונים.
טכנולוגיות מתחרות:
טכנולוגיית IrDA - IrDA הינה טכנולוגיית האינפרא האדום המוכרת, כאשר לאחרונה בצעו בה מספר שינויים שמאפשרים שינוע מידע על קרניים אינפרא- אדומות בתוך חדר או חלל נעדר קירות ומחיצות, ויוצרים בכך אפשרות לתקשר בין מחשבים וציוד אחר, והכל במהירות על. מערכת זו בטוחה יותר, לטווחים ארוכים ותהיה פחות מסוכנת מבחינת הקרינה.
הרשת החדישה מתוכננת לשנע נתונים בקצב של 2 ג'יגה- בייט לשנייה, פי אלף מהר יותר ממודם כבלים, ומעל הכל, הרבה פחות טעויות ותקלות. זאת ועוד- ניתן גם להחליף ערוץ שידור באמצעות שלט- רחוק.
המתכננים מסרו, כי המערכת החדשה מיועדת לקשר בין מחשבי לאפ- טופ וגם בין מחשבי כף- יד שיפעלו בתקשורת אלחוטית לטווחים קצרים. בשלב זה מחפשים המתכננים להתגבר על מגבלה: כיום הדרך הטובה ביותר לבצע את הקישורים היא באמצעות משדר שמכוון במדויק, ישירות למקלט. בצורה כזו ישנם קשיים פרקטיים, בחיבור שבין כל המכשירים המצויים במשרד מסוים, וגם גישה לרשת במקומות ציבוריים גדולים כמו נמל תעופה או אפילו מסעדה.אחד השימושים היותר סבירים לרשת תקשורת פנימית כזו תהיה עבור בתי ספר, כשיש צורך בחיסכון בחיווט ובנקודת גישה לרשת בכל חדר, האינפרא- אדום תפתור את הבעיה.
מצורף בזאת קישור למילון מונחים בנושא "השן הכחולה"
[http://vlib.eitan.ac.il/bt2/page6.htm
הרחבה
