התנגדות לשינויים

מתוך WikiBook

לבני אדם יש נטייה טבעית להתנגד לשינוי ולאמץ את הקיים. האדם, ככל חיה אחרת, חרד משינויים, ככל הנראה כחלק מאינסטינקט חיסכון באנרגיה שנטבע בנו בתהליך האבולוציה. תגובתנו האינסטינקטיבית היא להישמר משינויים ולהתנגד להם, כי אלה עלולים להרע את המצב הקיים. הליצנים טוענים שכל חידוש נתקל תחילה בתגובה "זה לא נכון". אחר כך מגיעה התשובה "זה לא חשוב". ולבסוף, נדחה החידוש בטענה "זה לא חדש". כבר כשדנו בסעיף קודם באינקרמנטליות, ראינו פן אחד של נטייה אנושית זאת להעדיף את המוכר. נעמוד כאן על שתי משמעויות נוספות של השמרנות: החדרה של מערכות מידע כחידוש, והצורך בעקביות בתוך מערכות מידע.

מאז הופעת המחשבים ומערכות המידע הראשונים, נחשבו אלה חידושים. תחום המחשבים ומערכות המידע הוא תחום בו מתחדשות הטכנולוגיות, משתנים ההרגלים, והאנשים המעורבים בדבר נדרשים להסתגל. השינוי הכרוך בהחדרת מערכת מידע חדשה, או באימוץ רכיב טכנולוגיה כזה או אחר כולל בחובו מספר תהליכי שינוי מתחייבים: שכנוע, מוטיבציה, למידה, שינוי מבנה ארגוני. אנשים נוטים להתנגד לשינוי עקב מספר סיבות:

• לא תמיד כל המעורבים רואים צורך בשינוי.
  
• אנשים אינם מודעים לצורך בשינוי.
• השינוי לרוב דורש מאמץ.
• השינוי מהווה איום על הסטאטוס, הסמכות, המעמד, האוטונומיה, העושר או עצם התעסוקה של יחיד או קבוצה.
• תוכניות ספציפיות של פרטים מסוימים עלולות להתבטל.
• אנשים חוששים שלא יוכלו ללמוד את הכישורים הנדרשים, או שיתבזו בתהליך הלימוד.
  
• קיים חשש סתום (אך נפוץ) מן הלא-ידוע, רק בגלל היותו לא ידוע.
  
  

חלק מן הסיבות להתנגדות לשינוי מוצדקות, וחלקן מופרכות. ההצדקה של הסיבות להתנגדות חשובה למי שמנסה להחדיר שינוי. יש לזהות התנגדויות כאלה, להתמודד ולהשיב לדאגות המשתמשים. אבל גם מעבר לשאלת ההצדקה של טענה כזאת או אחרת, חלה על המחדש חובת רגישות לעצם ההתנגדות הפוטנציאלית לשינוי. החדרה של כל שינוי מחייבת לפחות שלושה צעדים נפרדים:

1. "הפשרה" - מאבק בגורמים המקפיאים את הקיים.
2. שינוי - החדרה של השינוי אל הסביבה שהוכנה על ידי ההפשרה.
3. "הקפאה מחדש" - גיוס כוחות השמרנות לשימור החידוש מפני איומים עליו.
   
   

מסגרת #9: הקוף והמשקפיים על קוף לעת זקנה קפצה חולשת עיניים אך הוא שמע מן הבריות כי אין זו תקלה הרת פרעניות יש להשיג רק משקפים. השיג מהם הקוף תריסר או תריסרים והוא עושה בכל כוחו במשקפים כה וכה: הנה על קצה זנבו בטור אותם יניח הנה אותם ילוק, הנה אותם יריח... אולם - אבוי! הכל לשווא: אין כל ברכה במשקפיו. הסבלנות שלו פקעה אז. "לעזאזל" - קרא בכעס: רק ההדיוט ישמע בדיות, שמספרים לו הבריות. המשקפיים - אך מרמה זו והוא השליך את משקפיו בכוח כה עצום ורב שרסיסים סביב נתזו. גם בור-אדם שלא תפס סוד אמצאה רבת-תועלת, אותה יכריז לדבר אולת: אם הבור הוא מיוחס- אף יחבלה באופן גס. (כל משלי קרילוב, תרגום בידי חנניה רייכמן, 1950)

אנשים נוטים לקבל שינויים יותר בקלות כאשר הם נשאלים ומעורבים בתהליך יצירת השינוי. מכאן שאחת המסקנות החשובות ביותר בנוגע למערכות מידע כשינוי, היא הצורך לערב משתמשים פוטנציאליים בניתוח, תכנון, ובהקמה של מערכות. במידה שבה אנשים חושבים שהם מעורבים בפיתוח מערכת, הם נוטים לקבל את המערכת יותר, להעריך אותה כחשובה, להיות מוכנים יותר להשקיע בהחדרה וקליטה, ונוטים לאמץ יותר את השימוש בה ובמידע אותו היא מכילה במהלך החלטות היום-יום. ראה, את מחקריהם של Baroudi, Olson & Ives, 1986 ושל Robey & Farrow, 1982 ; Jarvenpaa and Ives,1991 .

מסקנה נוספת מן השמרנות האנושית היא חשיבותה של העקביות. נמצא שככל שמערכות הן יותר עקביות, ואינן "מפתיעות" את המשתמשים בהן, עקומת הלימוד שלהן יותר תלולה. כלומר, אנשים רוכשים יותר בקלות את עקרונות השימוש במערכת ככל שהמערכת קונסיסטנטית יותר. ככל שנתאמץ שחידוש יהיה דומה למה שקדם לו, וככל שהחידוש יהיה אחיד ורכיביו יהיו דומים זה לזה, כך יגברו הסיכויים שהחידוש יתקבל וייעשה בו שימוש מועיל. מכאן, שלפחות מבחינת האנשים המשתמשים במערכות מידע, יש יתרון עצום לסטנדרטים ואחידות.

פרקי ספר הלימוד