התמודדות עם עודף מידע

מתוך WikiBook

יש קשר בין כמות הנתונים (הקלט) לו נחשפים אנשים, לבין איכות התגובה שלהם, אך קשר זה אינו ליניארי. כפי שאפשר לראות באיור #10, איכות תגובותינו והחלטותינו תלויה בכמות הנתונים העומדים לרשותנו. אולם תלות זו אינה פשוטה. עד לרמה מסוימת תוספת של נתונים תשפר את התגובה. אך קיימת "רמת רוויה". כאשר כמות הנתונים העומדים לרשותנו עוברת את רמת הרוויה, איכות התגובות שלנו מתחילה לצנוח. תופעה זאת נקראת "תופעת עודף המידע" (information overload) כך, למשל, הביצוע של תלמיד בבחינה(= התגובה שלו) יושפע לטובה מלימוד לקראתה(= הנתונים שקלט). אבל רק עד לנקודה מסוימת. עודף קלט, כלומר השקעה גדולה מדי, יוביל לירידה בביצועים. אחת התגובות לעודף מידע היא כניסה למצב של הלם בו מכוון שיש לך ידע רחב כל כך אתה מתקשה בבעיות הקלות ביותר. ההבדלים בין אנשים בהקשר זה מתבטאים בצורתה של עקומת הקשר בין נתונים וביצוע ובמיקומה של "נקודת הרוויה".

איור 10 #: קשר לא ליניארי בין כמות הפלט לאיכות התגובה.
באיור יסומנו הקשר ה curvilinear, נקודת הרוויה, והבדלים בין אישיים.

מרבית האנשים בכלל, ומנהלים בפרט, סובלים מעודף מידע. החלטות רבות מתקבלות בסביבה בה יש, למרבה האירוניה, עודף של מידע. מנקודת הראות של איור #10, יותר מדי אנשים מקבלים מידע או נתונים בכמות הנמצאת מימין לנקודת הרוויה שלהם. אחד הכישורים הנדרשים למקבל החלטות הוא היכולת להתמודד עם עודף מידע ולסנן מידע שאיננו רלוונטי בשבילו. הכישור הנדרש הוא היכולת לזהות את "נקודת הרוויה", או להזיז אותה ימינה. אנשים עושים שימוש במגוון של שיטות ואסטרטגיות לסינון עודפים של מידע. האופנים השונים בהם אנשים מסננים את עודפי המידע מהווים גם הם הבדל בין-אישי באופן קבלת ההחלטות, ומשפיעים, מן הסתם, על ההחלטות המתקבלות. מובן מאליו שלמערכות מידע יש השפעה על צורתה של עקומת הקשר בין נתונים לביצועים, ועל מיקומה של נקודת הרוויה. יש להתייחס כמובן לסכנה שבסינון מידע רלוונטי ובכך לגרום נזק לארגון (ניתן לחשוב על ההקשר הצבאי: ניפוי בטעות של מידע מודיעיני שעשוי למנוע פיגוע).

פרקי ספר הלימוד