הקדמה פרק 1
מתוך WikiBook
הקדמה
יעדים לימודיים:
- נעסוק בסביבה ההתנהגותית והארגונית של מערכות מידע. המטרה היא הנחת תשתית מושגית להבנת הרקע הפרטני והמערכתי למערכות מידע והכרת הצרכים הניהוליים, עליהם נדרשות מערכות המידע לענות. תחילה נעסוק במושגי המידע וההחלטה, ובהמשך נעסוק בארגון ובגישת המערכות. הדיון יסוב על ארבעה צירים עיקריים: הגדרות המידע, דמיון ושוני בין החלטות של מנהלים, החלטות אצל המנהל/ת, וערך המידע.
- נעסוק תחילה בפירוט במושג ה"מידע". נכיר שלוש הגדרות למושג, המשלימות זו את זו:
הגדרה אחת מתארת את תפקידו הכלכלי המשתנה של מידע, הגדרה שנייה יוצרת תשתית לתורת המידע וההגדרה השלישית ממקמת את המידע בתוך היררכיה הכוללת גם "נתונים" ו"ידע"[תוצר של תהליך חשיבה ועיבוד שיטתי של פרטי מידע שונים. הידע נוצר ע"י האדם הבודד או ע"י קבוצות שונות בארגון.תהליך הרחבת היקפו או עומקו של בסיס ידע מסוים נקרא למידה. הלמידה יכולה להיות אישית או ארגונית].
- לאחר שהגדרנו את המושג מידע, נפתח את הכלים הדרושים לכימותו. נכיר את מושג הסיבית[Bit] - תכולת מידע המבטאת את הבחירה בין שתי אפשרויות. מדד לתכולת המידע. סיבית היא כמות המידע החיובית האפשרית הקטנה ביותר. אוסף של מספר סיביות יוצר 'בית'[Byte], ביטוי של אות אחת - ונדון באופן בו ניתן לחשב את כמות הסיביות המינימאלית הנחוצה לייצג כמות מידע מסוימת. נציג את סכמות הקידוד ותפקידן. נפגוש לראשונה (אך לא לאחרונה), את הבעייתיות של חוסר סטנדרטיות בעולם המחשבים. נכיר את מודל העברת המסרים,ואת מושג היתירות.
- מן הסקירה על מידע, נעבור לטיפול במושג ההחלטות של הפרט. נבחין בין סוגים שונים של החלטות, על פי תדירות, חשיבות ומבנה. מהו ההבדל בין אלגוריתם [אוסף לוגי מוגדר היטב ומדורג של הוראות המאפשרות לבצע פעולה מסוימת] והיוריסטי [כללים המשמשים בפתרון בעיה אך אינם מבטיחים פתרון מלא או פתרון בכל פעם. אלו כללי אצבע או "מרשמים" לא פורמאליים למציאת פיתרון בדרך קלה או קצרה. ההיוריסטים מאופיינים בכך שאינם בהכרח מדויקים, סופיים או סטנדרטים. במקרים רבים אנו עושים שימוש בהיוריסטים לפתרון בעיות שאין לנו עבורם אלגוריתם מסודר], ואיך אלה קשורים למבניות ההחלטות. נבדוק מה משפיע על הקושי או הקלות של מחשוב החלטות?
- נכיר את המודל הרציונאלי של קבלת ההחלטות, על שלושת שלביו: איסוף נתונים, תיכנון ובחירה. נפתח בהרחבה את המודלים האלטרנטיביים לתיאור וניבוי האופן בו החלטות מתקבלות בפועל. מה הם מימדי הדמיון בין אנשים בקבלת החלטות.
- נלמד גם על ראציונליות סובייקטיבית, אינקרמנטלית, סוגי זיכרון ומגבלותיו, אנשים כמעבדים סדרתיים, ההבחנה בהבדלים מזעריים, מגבלות קוגניטיביות, התנגדות לשינויים וצרכים פיזיים בסביבת עיבוד נתונים. בהמשך, נדון גם בהבדלים בין אנשים בתהליך קבלת ההחלטות: הבדלים מולדים ונלמדים, סגנון קוגניטיבי, סגנונות התמודדות עם עודפי מידע ומודלים בתפישה.
- מן הדיון בהחלטות נעבור לסקירת ממצאים המתארים את תפקיד המנהל ואת סדר יומו. איזה מידע נחוץ למנהלים ובאיזה מידע הם עושים שימוש? האם יש הבדלים בין הצפיות והמודל הקלאסי לתפקידו של המנהל, לבין מה שמתרחש בפועל?
- נערוך דיון ראשון, בערכו של המידע ושל מערכות המידע הנושאות אותו. נראה שיש למידע ערכים מסוגים שונים: נורמטיבי, ריאלי וסובייקטיבי. בכל מקרה, ערכו של מידע ושל מערכות מידע הוא יחסי. נראה את הבעייתיות הכלכלית של מידע, את נקודות הראות של המידע כמוצר ציבורי, את חוק המחסור ואת מושג המסה הקריטית. לנושא זה, ערכו של מידע, נחזור גם ביחידות הבאות של הקורס.
- נסיים בסיכום המסקנות לגבי מערכות מידע. מה ניתן ללמוד וליישם מכל מה שאמרנו עד כה על מידע, החלטות, ומנהלים לגבי מערכות מידע? סיכום זה הוא גם תמצית המטרה. לסקור את מה שניתן ללמוד על עיצובן של מערכות מידע, מתוך מטרותיהן וההצדקה לקיומן. לאחר שנבנה תשתית זאת של סביבתו ההתנהגותית של הפרט, נוכל לפנות לנושא הסביבה הארגונית של מערכות מידע.
