החלטות
מתוך WikiBook
לשם מה לנו מידע?
כדאי לבחון שאלה זאת, לפני שנתפנה ללמוד על כלים, מכונות, ושיטות המקלים על הטיפול במידע. מקובל לחשוב שאנשים נזקקים למידע לשם קבלת החלטות. כזכור, עצם ההגדרה של המושג "מידע", נשען על השימוש שנעשה בו לצרכי החלטות ("מידע הוא נתונים שעובדו ומשמשים לקבלת החלטה"). בהמשך נתמקד בבחינה לעומק של החלטות והתהליך בו הן מתקבלות וחיוניות המידע לקבלתן. ההבנה של מנגנון קבלת החלטות קרדינלית לבחינת ניהול של משאב המידע, לעיצוב מערכות מידע בכלל, ובפרט אלה המיועדות לסייע בקבלת החלטות, ולהבנה של הטכנולוגיות של בינה מלאכותית.
לכאורה, התשובה לשאלה "מהי החלטה?" היא פשוטה. תרשים #11 מבטא את התפיסה המקובלת של תהליך קבלת החלטות . כפי שאפשר לראות בתרשים זה, החלטה היא תהליך בן שלושה שלבים: איסוף מידע, שקילה של חלופות ובחירה. התהליך המוצג בתרשים #11 נקרא "מודל קבלת ההחלטות הרציונאלי", או "המודל הנורמטיבי של קבלת החלטות". התהליך תואר כך לראשונה על ידי הרברט סימון (Simon, 1957).
יש המוסיפים למודל משולש זה גם שלב רביעי, שלב יישום ההחלטה.
|
מסגרת 5#: תרשים מודל קבלת החלטות רציונאלי-נורמטיבי |
המודל שבתרשים #11 מתאר החלטות המתקבלות באופן המיטבי (אופטימאלי). על פי המודל הרציונאלי, למקבל ההחלטות יש מטרה ידועה, ופונקצית תועלת המאפשרת לדרג תוצאות אפשריות על פי המטרה. האדם המחליט מודע לחלופות הפעולה הקיימות. לכל חלופה צמודות תוצאות ודאיות, אותן אפשר לדרג על פי פונקצית התועלת. כל הנתונים הרלוונטיים נאספים ונשקלים בטרם קבלת החלטה. כל האפשרויות של החלטה נמנות, ומשוות זו לזו. גם כל הכלים היכולים לשמש בבחירת החלופה הרצויה, מובאים בחשבון. המודל נקרא רציונאלי (שכלתני), מאחר שעל פיו ההחלטה היא סופו של תהליך מסודר שמחשבה הושקעה בו. שם נוסף למודל זה הוא "המודל הנורמטיבי". הנורמטיביות היא בכך שלפחות לכאורה הדרך המתוארת כאן היא הדרך הטובה והמומלצת לקבל החלטות. גם אם נכיר בכך שבמציאות ישנן בעיות המקשות על שימוש בגישה שיטתית כזאת, הרי רבים יסכימו שעדיף לשאוף לכך שהחלטות רבות, ובעיקר החלטות חשובות, תתקבלנה כמתואר בתרשים זה. באופן פשטני ניתן גם לומר שתפקידן של מערכות מידע מסתכם בהפעלה נכונה של המודל המתואר בתרשים זה. צריך רק לדאוג שלרשות מקבל ההחלטות יעמדו:
1. מטרה מוצהרת ומגובשת היטב וגישה נוחה למידע הרלוונטי ולחלופות האפשריות.
2. יינתנו בידיו -- באמצעות המערכת -- כל הכלים והמודלים להשוואה בין חלופות . כל מה שנותר הוא שהמערכת תסייע להכריע, להודיע, ולהוציא לפועל את ההחלטות.
3. כדאי אולי להוסיף שגם על פי סימון ומודל קבלת ההחלטות הרציונאלי, החלטה חייבת לכלול שלב מקדים של הגדרת הבעיה (ראה ראשו של תרשים #5).
כאן המקום לעצור, ולהקשות: האם אמנם אנו מחליטים כפי שמתאר או ממליץ המודל הרציונאלי? ישאל הקורא את עצמו: האם בהחלטות חשובות ממש שקיבלת נשקלו כל הנתונים הרלוונטיים? כאשר בחרת את סוכנות הביטוח בה תבטח את רכבך, האם אספת הצעות מחיר מכל חברות הביטוח? האם פרטת לעצמך את כל הכלים המאפשרים לבחור בין החלופות? כאשר בחרת בן או בת זוג לחיים, האם ניסית את כל המועמדים ו/או המועמדות הפוטנציאליים? כאשר הצבעת בבחירות האחרונות, האם קראת את כל המצעים של כל המפלגות? מרבית האנשים עונים על שאלות אלו בשלילה. כנראה שהתשובה הפשוטה שנתנו זה עתה, פשוטה מדי. ואולי אין תשובה אחידה? האם אפשר לקבל את ההנחה שכל ההחלטות דומות? האם החלטות אינן שונות זו מזו, גם במבנה הבסיסי שלהם?
|
מסגרת #6: |
מרבית האנשים, במרבית המקרים, מוכיחים בהתנהגותם כי המודל הרציונאלי, הנורמטיבי, של קבלת החלטות, אינו אלא אשליה. לא כך, בפועל, מתקבלות החלטות. כבר במבט ראשון, נוכל לראות שהמודל הרציונאלי מניח שהחלטות מתקבלות בתנאים של ודאות, בהם ההסתברות והערך של כל תוצאה אפשרית ידועים למקבל ההחלטות. הנחה זאת היא הנחה מופרכת במקרים רבים. הבנת חוסר ההתאמה, או חוסר השלמות של המודל הרציונאלי, הנורמטיבי, חשובה מאד להבנה של מערכות מידע, ולבניית מערכות מידע מצליחות. חלק ניכר מן היחידה הזאת, וגם חלקים מן הפרק הבא, יוקדשו להסתייגויות, התניות ועידונים של המודל הרציונאלי-נורמטיבי של קבלת החלטות. כפי שיסתבר, תהליך קבלת ההחלטות הרבה יותר מורכב ומעניין מן הנרמז במודל שבתרשים #11. נראה שתהליכי החלטה הם רק לעתים רחוקות כה פשוטים. יתרה מזאת, נראה שגם התשובה לשאלה המקורית: "לשם מה לנו מידע"? מורכבת יותר. החלטות אנושיות מתקבלות בצורות מפתיעות ולא צפויות. תחילה, נראה שהחלטות שונות זו מזו. יש לעדן את המודל הרציונאלי כדי שיבטא את ההבדלים בין החלטות שונות. שנית, אנו, בני התמותה, דומים זה לזה במובנים רבים באופן בו אנו מקבלים החלטות, בין היתר בכך שהאופן בו אנו מקבלים החלטות סוטה מן האידיאל המתואר בתרשים #11. יש גם תחומים רבים בהם אנו נבדלים זה מזה בצורת קבלת ההחלטות. לבסוף, בעבודת הניהול יש תכונות ייחודיות המאפיינות את תהליך קבלת ההחלטות. המשכו של פרק זה עוסק בארבעת אלה: ההבדלים בין החלטות שונות, הדומה והשונה בקבלת ההחלטות על ידי אנשים, וההתייחסות המיוחדת של מנהלים למידע והחלטות.
מערכת קבלת החלטות בארגון הינה מערכת אשר עוזרת לנו ל"קבל" החלטות נכונות על סמך נתונים שהגדרנו לה מראש. לדוגמא, במידה וכאשר אדם עורך בדיקת דם ונתגלה כי רמת הסוכר בדמו היא מעל 130 מ"ג, יש צורך בבדיקת דם מקיפה. על מנת לחסוך לאחות לחשוב בכל פעם על דרך פעולה, באופן אוטומטי יופיע לה על הטופס הצורך בבדיקת דם מקיפה כאשר התוצאה גבוהה מ-130 מ"ג. בצורה זו נחסכות טעויות רבות. המערכת פועלת בצורה חוצה ארגון כך שכל קופות החולים (במקרה הנ"ל) זכאית "להנות מהעזרה". יש צורך בהתאמה אישית של המערכת לכל ארגון וכמובן בהזנת הנתונים הראשוניים, אולם מערכת זו יכולה לחסוך במשאבים רבים מרגע כניסתה לפעולה ולהועיל רבות לארגון.
