בינה מלאכותית

מתוך WikiBook

תוכן עניינים 1 הגדרה 2 רקע 3 גישות בתחום ודוגמאות בולטות 4 השפעות שליליות

[עריכה] הגדרה

בינה מלאכותית - "קירוב פעולת המחשב למודלים של המחשבה האנושית והמוח האנושי; חיקוי תהליך החשיבה של האדם בהסקת מסקנות ובקשרים אסוציאטיביים על-ידי מכונות".

[עריכה] רקע

בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, מדענים ומתמטיקאים בחנו אפשרות לפתח מחשב שיחשוב ויעבד מידע כפי שעושה זאת בן אדם. פתרון בעיות אוטומטי ולוגיקה אנושית ממוחשבת היו חלק מהנושאים אותם החלו לחקור חלוצי הבינה המלאכותית הרברט סימון וג'ון מקרתי.

פרופ' ג'ון מקרתי היה זה שטבע את המונח "בינה מלאכותית" בשנת 1956, בוועידת מפתח בתולדות הבינה המלאכותית בניו המפשייר שלימים זכתה בשם "ועידת דרתמות'".

[עריכה] גישות בתחום ודוגמאות בולטות

אלן טיורינג, מאבות הבינה המלאכותית, ניסח מבחן שנועד לאמוד את הבינה המלאכותית במחשבים שונים. מבחן נוסף נוסח על-ידי ג'ון סירל, שהתנגד לשיטותיו של טיורינג ועל-פי תוצאותיו טען כי מחשבים אינם יכולים להיות בעלי אינטליגנציה.

עם השנים התפתחו הגישות השונות בתחום, נטבעו מושגים כגון "בינה מלאכותית חלשה\חזקה" ועם התקדמות הטכנולוגיה התרחב התחום וכיום חולש על רבים מהיבטי החיים, ממחשבים אישיים ומשחקים ועד לטייסים אוטומטים ואבחונים רפואיים. דוגמה מרשימה במיוחד, הממחישה את ההישג של בינה מלאכותית כבר היום, היא ניצחונו של כחול עמוק, המחשב של IBM, על אלוף העולם בשחמט, גארי קאספרוב.

[עריכה] השפעות שליליות

הצלחתה המסחררת של הבינה המלאכותית הביאה איתה גם שאלות ותהיות לגבי הסכנות שטומנת בחובה "הבינה המלאכותית החזקה" והסוגיות האתיות הנלוות לה. תפיסת מקומם של עובדים רבים על-ידי מחשבים מתרחשת כבר שנים והאפשרות הבדיונית של השתלטות רובוטים על בני האדם עלולה להפוך בעתיד הרחוק למציאותית. נוסף על כך, יכולות הלמידה הנרכשות על ידי מחשבי הבינה המלאכותית מעלות שאלות חינוכיות ואתיות על דרכיהם והתנהגותם.